כוכבת הקולנוע האמריקנית ג'ין סיברג (Jean Seberg) התאבדה ברחוב צדדי ברובע הששה עשר בפאריס בשמונה בספטמבר של שנת 1979. במכתב שהשאירה נאמר: ''איני יכולה לחיות עוד, במתח העצבים שבו אני נתונה''. הייתה לה ''סיבה טובה'' להיות שרויה במתח עצבים. היא הייתה רדופה. מי שרדפו אותה, בשל דעותיה הפוליטיות, היו לא אחרים מאשר אנשי האף.בי.איי, וג'יי אדגר הובר בראשם. ג'ין סיברג נישאה לסופר ולדיפלומט הצרפתי רומן גארי (Romain Gary), והחלה להיות מעורבת בפוליטיקה האמריקנית הרדיקלית (ואחר כך גם בעניינים חברתיים. בעשרים ושבעה בפברואר 1978 פרסמה ביומון ''ליבראסיון'' מכתב גלוי למכורים לסמים). היא תמכה, אידיאולוגית וכספית, בתנועת ''הפנתרים השחורים'', והאף.בי.איי. ראה בכך איום על בטחון הפנים בארצות הברית. האף.בי.איי. צותת לטלפון של סיברג, וגילה, בין השאר, שהיא בהריון. אנשיו שתלו, אפוא, ידיעה בטור הרכילות של העיתון ''לוס אנג'לס טיימס''. נאמר בה: ''שחקנית אמריקנית ידועה, הנשואה לגבר אירופי מוכר, מצפה לילדו של אחד ממנהיגי הפנתרים השחורים''. את הידיעה הרכילותית פרסמה ב''לוס אנג'לס טיימס'' כתבת הרכילות שלו, ג'ויס הבר. הידיעה שלה הייתה מלאה רמזים. נאמר בה עוד: ''אירופי יפה תואר בחר בה לאשתו... מיס א' החברותית מסורה לכמה נושאים ליברליים, ביניהם המהפכה השחורה... לדברי כל מי שהוא מישהו בין המקורות הבינלאומיים, הנושא מספר אחת הוא התינוק הצפוי למיס א' ולאביו. אומרים שהאב הוא פנתר שחור ידוע למדי''. הטור הזה התפרסם בסינדיקציה ביותר ממאה עיתונים ברחבי ארצות הברית. השבועון ''ניוזוויק'' הרחיב את הידיעה, וזיהה בכתבתו את השחקנית כג'ין סיברג, את בעלה כרומן גארי ואת הפנתר השחור כריי ''מסאי'' יואיט (''שר המידע'' של תנועת הפנתרים). מש''ניוזוויק'' פרסם את שמה המפורש של ג'ין סיברג, היא נשברה. היא לא נרגעה גם משבעלה פרסם מאמר נזעם בעיתונות הצרפתית. סיברג בלעה מנת יתר של כדורי שינה, אך ניצלה. באוגוסט של אותה שנה (1970) היא ילדה בטרם עת, והתינוקת שלה מתה כעבור יומיים. בלוויה סיברג פתחה את הארון כדי להראות לכל שהתינוקת לבנה, כלומר, שרומן גארי הוא האב. מצבה הנפשי הדרדר והיא ניסתה להתאבד עוד כמה פעמים בימי השנה למותה של התינוקת. בשנת 1979, שבוע לאחר שנעלמה מביתה, נמצאה גופתה במושב האחורי של מכוניתה, בפאריס, לאחר שבלעה מנת יתר של כדורי הרגעה. היא הייתה בת ארבעים, נשואה בפעם הרביעית. אחד עשר ימים קודם לכן, בשובה מצילומי סרט בגויאנה, ניסתה גם כן להתאבד, בהשליכה עצמה תחת גלגלי רכבת תחתית.
סיברג הייתה צעירה אלמונית מאיווה (נולדה בשלושה עשר בנובמבר 1938), כאשר הבמאי אוטו פרמינגר בחר בה לתפקיד ז'אן ד'ארק בסרטו: ''ז'אן הקדושה'' מ-1957. היא הייתה אז בת שבע עשרה. במהלך הצילומים, משנקשרה סיברג לעמוד המוקד לצילום סצנת העלאתה של ז'אן ד'ארק על המוקד, אירעה תקלה, והיא כמעט נשרפה חיים. ברגע האחרון ניצלה מגורלה של ז'אן ד'ארק. סיברג זכתה לשבחי הביקורת (הסרט – לא כל כך), והמשיכה וקצרה שבחים על הופעתה בסרטים כ''עד כלות הנשימה'' (''A Bout de Souffle'' , לצידו של ז'אן פול בלמונדו. 1960. בימאי: ז'אן-לוק גודאר),''לילית'', ''שלום לך, עצבות'' ו''הצפרים באות למות בפרו'', סרטו השנוי במחלוקת של רומן גארי, בו הופיעה סיברג לצידו של מוריס רונה. היא גם הופיעה בקומדיה הבריטית ''העכבר ששאג'', לצידו של פיטר סלרס.
|
