בְּצַלְאֵל לוֹנְדוֹן, שחקן התיאטרון הישראלי, נולד בח' בניסן התר''ס (שבעה באפריל 1900) בפְּרִילוּקִי (Priluki) בחבל פּוֹלְטָאבָה (Poltava) שבאוקראינה. אביו היה אופֶה אמיד. בצלאל, בילדותו, חלם להיות אמן קרקס, לוליין. הוא מתח חבל בחצר ביתו ולמד להלך עליו, להטט על אופניים וכיוצא באלה תרגילי לוליינות. גם אחותו הצעירה ממנו ואחִיו (שנהרג אחר כך בהסתערות הגרמנים על מוסקבה) היו שחקנים. בעת מלחמת האזרחים ברוסיה עברה המשפחה לאוֹדֶסָה. בצלאל למד בגימנסיה ובבית ספר טכני גבוה (פּוֹלִיטֶכְנִיקוּם). קיבל דיפלומה בהנדסת אוניות. בצלאל לונדון, שהיה גם בוגר בית ספר למשחק (סְטוּדְיָה דרמתית), שיחק ברוסיה עד שנת 1923. הוא שאף להגיע להוליווד, אך התנאים לא הבשילו, אשרת הכניסה לארצות הברית נמנעה ממנו והוא התעכב בקובה. בהַבַנָה בירת קוּבָּה היו שני תיאטרונים – ביידיש ובעברית. הוא שהה בה עד 1925, ואז עלה ארצה, בין השאר בהשפעת פגישה בקובה עם שליח של ההסתדרות הציונית. אחותו הצעירה עלתה עוד קודם לכן. בתוך שעות ספורות מבואו ארצה הכיר את השחקן יעקב (יַאן) טִימֶן, וזה הציגו בפני אחיו, השחקן מאיר תאומי (זכרונו לברכה. נהרג באוגוסט 1947 בפיגוע בגן הוואי על גדות נחל ירקון בתל אביב). שני האחים שיחקו ב''התיאטרון העברי''. תאומי זימן את לונדון למבחן, ברוסית, שאותו עבר בהצלחה, אך אז חל פילוג בתיאטרון. לונדון אמנם עבד תחילה בפרדסי רחובות, אך במהרה הקדיש עצמו לתיאטרון. בין השנים 1928 ו-1954 שיחק ב''התיאטרון העברי'', ב''התיאטרון הלאומי'' וב''הקומקום'' (התיאטרון הסָטירי הראשון בארץ. הקימוֹ: הסופר אביגדור המאירי. גם לשם הזמינו ידידו השחקן טימן), נמנָה עם מקימי התיאטרון הסָטירי ''המטאטא'' וכוכביו. על העבודה ב''המטאטא'' (השם נבחר בעקבות שמו של תיאטרון סטירי באודסה: ''המטאטא האדום'') העיד לימים לונדון, שהייתה בית ספר נפלא ומעולה. על השחקן היה לדעת הכל: ''לשיר, לרקוד, לחקות, להתנועע בגמישות, להצטיין בהגייה, ליצור דמות בהופעה קצרצרה ולהיכנס לעורן של שלוש, ארבע וגם עשר דמויות בערב אחד...'') והיה חבר הוועדה האמנותית של התיאטרון, ושיחק בתיאטרון ''הָאֹהֶל'' (1954-1969). בשנת 1936 הופיע בסרט הארץ-ישראלי הראשון: ''זאת היא הארץ'', בבימויו של ברוך אגדתי. ברוך אגדתי ביים גם את הסרט ''האתמול של המחר'', בשנת 1964 וגם בו הופיע בצלאל לונדון, ובסרטים נוספים.
הנה רשימה חלקית של הצגות התיאטרון שהופיע בהן: ''הילד המושחת'', ''בעלי המיניסטר'', ''רוח שובבה'', ''הצביעו בעד אגסי'', ''חיות הנגב באות העירה'', ''אלדורדו'', ''גם זו לטובה'', ''הפונדק'', ''מיליון צרות'', ''זעקי ארץ אהובה'', ''פורצי ההסגר'', ''הבוגד'', ''עוד נהר אחד'', ''יעקב או כריסטיאן'', ''עגל הזהב'', ''החולה המדומה'', ''שלושת המלאכים'', ''גם הוא באצילים'', ''הידעת את שביל החלב?'' ועוד.
בצלאל לונדון היה קריין בתסכיתי רדיו רבים, בזכות כישורי המשחק שלו ובזכות קולו הרדיופוני המרשים. רחוב ביפו קרוי על שמו.
בנו הוא העיתונאי ואיש הרדיו והטלוויזיה ירון לונדון. בתוכנית ברדיו, בשנת 2009, סיפר ירון שדבריו האחרונים של אביו (בן שבעים ואחת, י''ט במרחשוון התשל''ב, שבעה בנובמבר 1971) היו: ''אל תעזבו את הארץ ואל תשכחו את העברית''.
|
