בינואר 2001, טבת התשס''א, בעקבות מכת גניבות של כלים חקלאיים שפקדה את כפר הס שבלב השרון, מונה אהרון (אהר'לה) אוסישקין, מגדל פרחים מכפר הס וחבר המועצה האזורית ''לב השרון'', לתפקיד קצין הביטחון ביישובו. עשרה חודשים אחר כך, ביום א', כ''ה בחשוון התשס''ב, אחד עשר בנובמבר 2001, הוא נפל במילוי תפקידו זה, והוא בן חמישים שנים.
אהרון (אר'לה) אוסישקין, בן למקימי כפר הס (דוד ומניה), היה, בשירותו בצבא, רב-סרן. איש חרוץ ואהוב על מכריו, ואיש משפחה למופת (לאשתו פנינה, לשני בניו מתן וערן ולבתו שני). תושב הכפר ששב לביתו מעיסוקיו במרכז הארץ, הבחין בשעה שבע עשרים וחמש בערב, בכניסה ליישוב, בגבר בעל מבנה גוף אתלטי, לובש חולצת גופייה כהה ומכנסיים שחורים. הוא נשא אקדח על גופו, והתנהגותו נראתה חשודה. התושב (ארז מוצקין) שאל אותו מה הוא מחפש, והאיש, מבוהל, ענה במבטא ערבי, שהוא מבקש להגיע לטירה (הסמוכה לכפר הס). הוא גם אמר, שהוא משפרעם. ארז מוצקין פגש בכניסה לרחוב הסמוך את יעקב דביר ואת בנו אבי. הוא העלה באוזניהם את חשדותיו בדבר האורח הלא-קרוא, ואלה הזעיקו את קצין הביטחון אהר'לה אוסישקין, ובעצמם נסעו לחפש את החשוד בטרקטורון שלהם. ארז מוצקין הצטרף לקצין הביטחון בטנדר שלו. משנמצא החשוד, שאל אותו אהרון אוסישקין, ממקום מושבו בטנדר: ''מה אתה עושה כאן?'', והאיש ירה באקדחו אל תוך הטנדר והרג את אוסישקין בשלושה כדורים מטווח קצר. הוא המשיך לרוקן את מחסניתו לעבר יעקב דביר ובנו, ופצע את אבי דביר ברגלו. אבי צעק: ''אבא, נפגעתי''. הטנדר של אהרון אוסישקין המשיך לנסוע עד שפגע בקיר ונעצר. אהרון אוסישקין מת בידיו של תושב הכפר, יובל כהן, שרץ החוצה מביתו הסמוך למשמע היריות, וניסה להחיות את אוסישקין.
לפני שהמחבל נמלט מן המקום (ולא נתפס), הוא השליך פתק קטן כתוב בערבית. מהפתק התברר, שמדובר באירוע לאומני.
אירוע חבלני אחרון אירע בכפר הס בימי הפדאיונים, בשנת 1954.
|
