עם התגברות אירועי הטרור, בעיקר על ידי מחבלים-מתאבדים שפוצצו עצמם בקרב אוכלוסייה אזרחית תמימה וחפה מפשע, וגבו חיי גברים ונשים, ילדים וקשישים, יצא צה''ל למבצע ''חומת מגן'' למיגור קני הטרור בערים, ביישובים ובמחנות הפליטים הפלסטיניים. היום השביעי של המבצע היה יום הקרבות הקשה ביותר מאז תחילת הלחימה, והוא גבה מחיר דמים כבד: שלושה חיילים וקצין משמר הגבול נהרגו, ועשרה נפצעו. בין ההרוגים בלחימה במחנה הפליטים ג'נין – סמל ראשון גד יצחק עזרא. במחנה הפליטים ג'נין עברו הלוחמים מבית לבית והתמודדו עם ירי בלתי פוסק, עשרות מטעני חבלה ושתי מכוניות תופת. שטחו של מחנה הפליטים הצפוף הוא כשש מאות מטרים רבועים בלבד. בשטח הזה מתגוררים כשלושה עשר אלף בני אדם, בהם מבוקשים האחראים לעשרות פיגועי התאבדות.
חודש לפני מותו, כשיצא לפעולה בעזה, כתב גד עזרא מעין ''מכתב פרידה'' לחברתו, שאתה עמד להתארס. במכתבו כתב:
''גלית יקרה שלי. אם המכתב הזה יגיע אליך, סימן שקרה לי משהו.
אהובתי שלי. מצד אחד אין דבר שאני רוצה בעולם יותר מלהיות אתך, לאהוב אותך ולהקים אתך בית ומשפחה. אבל מצד שני, אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות בנבלים האלה, כדי שלא יחשבו לעשות עוד פיגוע. שידעו שהם משלמים על זה מחיר.
אני מוכן להיות המחיר הזה.
אל תכעסי עלי, אבל ברגעים כאלה הרגש הכלל-ישראלי הוא זה שאמור להוליך אותך. עליך לחיות בהרגשה כאילו אין לך חיים פרטיים. יפה שלי, אני אוהב אותך. אני תמיד אחשוב עליך מאיפה שאהיה ואדאג שתפגשי עם אדם שיסב לך אושר יותר ממני.
אל תשכחי – הכל לטובה. אפרד מהעולם בידיעה שהייתי הכי מאושר שיכול להיות. אני מבטיח לך שאיפה שאני נמצא, אני לא מצטער. אין יאוש. תמיד להיות בשמחה, גם אם זה קשה. תבטיחי לי שתמשיכי הלאה. כך צריך להיות נכון שיהיה. גדי.''
לאחר שגד עזרא חזר מן הפעולה בעזה, הוא סיפר לחברתו על המכתב, אך היא סירבה לקרוא אותו. לאחר שנודע לה על מותו של גד במבצע ''חומת מגן'', היא קראה את המכתב.
סמל ראשון גד יצחק עזרא, לוחם ''גולני'', היה בן עשרים ושלוש במותו. תושב בת-ים. הוא נקרא לצבא בליל הסדר, מיד לאחר הפיגוע במלון ''פארק'' בנתניה (שנהרגו בו עשרים ושמונה בני אדם, ורבים נפצעו). הוא השתתף בפריצה ללשכתו של ערפאת ברמאללה, יחד עם חברו הטוב רומן שלייפשטיין. רומן נהרג ברמאללה ששה ימים לפני מותו של גד. גד זיהה את גופתו. לאחר מכן המשיך בלחימה. יום לפני מותו הגיע לערב אחד לביתו, ופגש את הוריו (רוזלין וסלומון) בפעם האחרונה. הוא עמד להשתחרר חודש אחרי האירוע. לגד שתי אחיות ושני אחים: ויטוריה (בת שלושים ושמונה), יעקב (בן שלושים ושבע), יוסי (בן שלושים ושתיים) ווויוויאן (בת שלושים ואחת).
|
