או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

דָּנִיֵאל פֶּרְל

''אני אמריקני יהודי. אבי יהודי, אמי יהודייה ואני יהודי''

על האיש/ה
בעשרים ושלושה בינואר 2002 נעלם העיתונאי דָּנִיֵאל פֶּרְל (Daniel Pearl), בעת שהיה בדרכו לפגישה ליד מסעדה בקַרָאצִ'י שבפקיסטן. ארבעה ימים אחרי היעלמו התקבלו הודעות בדואר האלקטרוני של עיתונו, ''ווֹל סְטְרִיט ז'וּרְנָל'', ושל עיתונים נוספים, ולפיהן חטפה אותו קבוצה שכינתה את עצמה: ''התנועה הלאומית להשבת הריבונות הפקיסטנית''. למסרים האלקטרוניים צורפו תמונות של פרל, כבול בשלשלאות ואקדח צמוד לרקתו. ''וול סטריט ז'ורנל'' מיהר לבקש מן החוטפים לשחרר את העיתונאי, אך אלה הזהירו כי אם לא ייענו דרישותיהם, העיתונאי יוצא להורג בתוך עשרים וארבע שעות. מזכיר המדינה האמריקני הודיע, כי ארצו לא תנהל משא ומתן עם החוטפים. רעייתו של פרל, מַרִיָאן (Mariane Van Neyenhoff, ממוצא צרפתי. עיתונאית במקצועה. בחודש השביעי להריונה. הזוג נישא בשנת 1999) פנתה אף היא אל החוטפים בתחינה שישחררו את בעלה. החיפושים, ומעצר חשודים, בהם פעילים באיסלאם הקיצוני ו''שייח עוֹמַר'', הוא עוֹמַר אַחְמַד סַעֶאד שֵׁייח, מבכירי ארגון ''גַ'יִיש אַ-מוּחַמַד'' (התוודה על חלקו בחטיפה, וטען כי פרל כבר אינו בחיים) לא עזרו למציאת החטוף. בעשרים בפברואר קיבל עיתונאי פקיסטני קלטת מצמררת, ובה מתועדת הוצאתו להורג של דניאל פרל בקראצ'י שבפקיסטן.
פרל נולד בעשרה באוקטובר 1963 בפְּרִינְסְטוֹן (Princeton) שבנְיוּ גֶ'רְזִי, לרות ולפרופסור יהודה פרל, זוג מדענים שהכירו בטכניון בחיפה (פרופסור פרל הוא מומחה מחשבים בעל שם עולמי בתחום הבינה המלאכותית ומנהל המעבדה למערכות קוגניטיביות באוניברסיטת לוס אנג'לס, והוא, בין השאר, המנצח על המקהלה הישראלית בעיר) ועזבו כשלוש שנים קודם לידת בנם את ישראל. הוא בן אמצעי לשתי אחיות, תמרה ומישל. דניאל פרל גדל והתחנך בלוס אנג'לס, ולמד תקשורת באוניברסיטת סְטֶנְפוֹרְד (Stanford). בשנת 1990 הצטרף ל''וול סטריט ז'ורנל'', ועשר שנים אחר כך נשלח למוּמְבָּאי (בּוֹמְבֵּיי) שבהודו ככתב העיתון וכמנהל משרדו בדרום-מזרח אסיה. הוא ביקר בישראל פעמים אחדות (סבתו מתגוררת בארץ) לאירועים פרטיים ומשפחתיים.
אל פקיסטן הגיע לראשונה בדצמבר 2001, כדי לאסוף מידע לכתבה על ארגונים איסלמיים קיצוניים בפקיסטן ועל קשריהם עם ארגון ''אַל קַאעִידָה'' של אוֹסַמָה בִּן-לָאדֶן. בינואר 2002 שב פרל לפקיסטן כדי לראיין את שייח מוּבָרָק עַלִי שָׁאהּ גִ'ילְיָאנִי, מנהיג הקבוצה האיסלמית הקיצונית ''ג'מעאת א-פוקרה''.
בעשרים ושלושה בינואר, בדרכו לקראצ'י שבפקיסטן, לפגישה עם פקיסטני בעל קשרים עם ''אל קעידה'', ארגונו של בן לאדן – נחטף. חוטפיו, אנשי ''התנועה הלאומית לשיקום הריבונות הפקיסטנית'', שיגרו בדואר האלקטרוני את תצלומו ואקדח מכוון לראשו, ודרשו שארצות הברית תשחרר את עצורי הטליבאן שבקובה. הם גם דרשו שארצות הברית תחזיר לפקיסטן כסף ששולם על ידה תמורת מטוסי אף שש-עשרה, שלא סופקו. על כך דרשו להוסיף גם חמישה עשר אחוזי ריבית. ארצות הברית לא נכנסה למשא ומתן עם החוטפים.
אורך הקלטת המתעדת את הרצח – שלוש דקות וחמישים שניות. תחילה נראה החטוף (נראה בקלטת מסומם) מדבר עם חוטפיו, וקורא דברים שכנראה נכפו עליו להיאמר, כגון: ''אנו, כאמריקנים, לא יכולים להמשיך לשאת את התוצאות של מדיניות הממשלה שלנו, כמו תמיכתה ללא תנאי במדינת ישראל''. בין היתר הוא מדבר על גורלם הקשה של הפלסטינים ושל פקיסטנים ואפגנים המוחזקים במחנה השבויים האמריקני בבסיס גואנטאנאמו שבקובה. בשלב מסוים פרל אומר: ''אני אמריקני יהודי. אבי יהודי, אמי יהודייה ואני יהודי'', ואז נראית ידו של אחד החוטפים אוחזת בכוח בשערותיו ומושכת את ראשו לאחור. מיד אחר כך נראית היד השנייה משספת את גרונו בסכין (אחד בפברואר 2002). בסוף הקלטת מציגים החוטפים לראווה את ראשו הכרות של פרל ואת הגופה שהתעללו בה. החוטפים הציגו את עצמם כ''תנועה הלאומית להשבת ריבונותה של פקיסטן''. אחד העצורים בחשד לחטיפה, פַאהֶד נָאזִים, אמר כי ''פרל נחטף משום שהיה יהודי שפעל נגד האיסלאם''.
בן שלושים ושמונה היה דניאל פרל במותו. ארבעה חודשים לאחר מותו נולד בפריז בנו, אָדָם דָּנִיֵאל פֶּרְל.
בבני ברק נמצא רחוב ושמו ''חיים פרל'', על שם אבי סבו של דניאל. חיים פרל היה ממייסדי העיר בני ברק וגזבר העיר. פרל ציין זאת בדבריו שצולמו לקלטת הרצח.
הממשל האמריקני הודיע על הקצבת פרס בסך חמישה מיליון דולרים למוסר מידע שיוביל למעצרם או להרשעתם, בכל מדינה בעולם, של האחראים לחטיפה ולרצח.
בפקיסטן נעשו אלפי עותקים של ה''להיט'' בן חמישים השניות, תיעוד וידויו של פרל כי הוא יהודי, שיסוף גרונו ותצלום ראשו הכרות, ואלה הופצו ברחובות קראצ'י. רוצחיו טענו לאחר זמן, כי ימים אחדים לפני הוצאתו להורג, ניסה דניאל פרל להימלט משוביו, והם החליטו שמסוכן להחזיקו בחיים, כי הוא עלול לחשוף אותם במהומות שעורר.
שלושה חודשים וחצי לאחר שנרצח, נמצאו ראשו הכרות וגופתו המבותרת לעשרה חלקים. ששה חודשים לאחר הירצחו הובא דניאל פרל למנוחות בעיר אֶנְסִינוֹ (Encino), ב-“Valley” של לוס אנג'לס, בטקס צנוע, בנוכחות ידידים קרובים ובני משפחה. נוסף על אמירת ה''קדיש'' ודברי ההספד, ניגן אחד מידידיו הקרובים פַּרְטִיטָה לכינור מאת באך. המשפחה פרסמה הודעה ובה נאמר: ''הוא ייזכר תמיד כרודף צדק ודיאלוג, אדם שרחש כבוד לכל האנשים באשר הם. נזכור את חוש ההומור שלו, את אהבתו הגדולה למוזיקה ואת הידידות שהפגין''. דניאל פרל ניגן בחייו הקצרים בכמה כלי נגינה, בעיקר בכינור, ואף השתתף בתזמורת צעירים בעיר שבה גדל.
בעשרים וחמישה בספטמבר 2004 הצליחו כוחות הביטחון של פקיסטן לחסל את אַמְגָ'ד פָארוּקִי, הטרוריסט שעמד מאחורי חטיפתו של פרל והוצאתו להורג. פארוקי, שנודע גם בשם חוּסֵיין, חוסל בקרב יריות שארך כשעתיים בבית שבו הסתתר בעיר. הוא נחשב לטרוריסט מבוקש מאוד והוכרז פרס על ראשו של עשרים מיליון רוּפִּיוֹת (כשלוש מאות ושלושים אלף דולרים). המצוד אחריו נמשך חודשים אחדים. שלטונות פקיסטן מייחסים לפארוקי גם מעורבות בניסיון חיסולו של נשיא המדינה, שורה של פיגועי טרור, קשרים עם בכירי ''אל קָאעִידָה'', ניהול מחנות אימונים בעבור הטָּאלִיבָּאן וסיוע לסגניו של אוֹסַמָה בִּן-לָאדֶן להסתתר. במהלך קרב היריות הוא נשמע צועק לעבר כוחות הביטחון שדרשו ממנו להיכנע: ''מילאתי את הבטחתי לאַלְלָה''.
במהלך שנת 2001 נהרגו שלושים ושבעה עיתונאים בעת מילוי תפקידם, בחמישים אחוזים יותר מהשנה שקדמה לה.
באחד בפברואר 2013 נפטר, בן שמונים ושמונה, אֶדְוַארְד אֶרְוִוינְג ''אֶד'' קוֹץ' (Edward Irving ''Ed'' Koch), יהודי-אמריקני, ששימש במשך שלוש תקופות ראש העיר המצליח של ניו יורק. ידיד אמת למדינת ישראל ולעם ישראל. הוא נקבר בחצר הכנסייה הפְּרֶסְבִּיטֶרְיָאנִית בעירו, לאחר שקיבל לכך בחייו אישור רבני מיוחד. טרם מותו ביקש שעל מצבתו ייכתב בעברית ''שמע ישראל'', וכן מילותיו האחרונות של דניאל פרל: '' אבי יהודי, אמי יהודייה ואני יהודי''. ''אני מאמין'', כתב קוץ' כשנה לפני מותו, ''שהמילים האלה צריכות להיות חלק מתפילת יום כיפור, ושהמתפללים בבית הכנסת צריכים לחזור עליהן בקול''. אד קוץ' הלך לעולמו בדיוק ביום שבו מלאו אחת עשרה שנים להירצחו של דניאל פרל.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות