או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

יהודה עמיחי

[כיתוב על מצבתו] ''אפילו המוות לא יפריד אלא יפגיש אותנו בפגישה מחודשת שאין לה קץ ביקום''


על האיש/ה
יהודה עמיחי, משורר, סופר ומורה, אחד הבולטים ביוצרי השירה העברית החדשה, נולד בגרמניה בשנת 1924, לפרידה ולמאיר פויפר. הוא עלה ארצה בשנת 1935. נישא לחנה לבית סוקולוב, ולהם שלושה ילדים: רון, דוד ועמנואלה. יהודה עמיחי שירת ביחידות הארצישראליות בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הבריח נשק לארץ והיה פעיל בעלייה ב'. במלחמת השחרור שירת בחטיבת הנגב של הפלמ''ח. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1956. במשך חמש עשרה שנים, מ-1951, היה מורה בבית הספר ''לוריה'', בגימנסיה העברית בירושלים, בבית מדרש למורים, בחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון חיים גרינברג ובאוניברסיטת ניו יורק.
ספר שיריו הראשון של יהודה עמיחי הופיע בשנת 1955. בשנת 1969 זכה בפרס ברנר לספרות. בשנת 1982 היה לחתן פרס ישראל לספרות, ושמונה שנים אחר כך הוענק לו תואר דוקטור כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים. מספריו: ''עכשיו ובימים אחרים'', ''במרחק שתי תקוות'', ''שירים 1948 – 1962'', הרומאן ''לא מעכשיו לא מכאן'' (תורגם לאנגלית. גם שיריו הופיעו בשפות שונות והוא השתתף בכמה פסטיבלים בינלאומיים לשירה), ''מי יתנני מלון'' (פרוזה), תסכיתים ומחזות המרוכזים ב''פעמונים ורכבות'', ספר השירים ''עכשיו ברעש'', ''מאדם אתה ואל אדם תשוב'', ''מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול'', ''שעת החסד'' ועוד.
נצטט כאן שניים מהגיגיו על שירה: ''שירים הם כמו גלולת הרגעה: לדחות מעט את שעת המיתה'' ו''המלים שאני אומר מכינות את הקץ ומרככות אותו''.
יהודה עמיחי נפטר באמצע שנת 2001, בן שבעים ושבע. אחרי מותו הוכרז בירושלים על מתן פרס לשירה – על שמו. מצבתו עשויה אבן – סלע ירושלים, מוצקה ומושרשת – אך צורתה כגל בים ללא התחלה וללא סוף, רכה ומשקפת את אור הרקיע. היא עשויה שתי אבנים צמודות, שתי נפשות משולבות זו בזו. כתוב עליה: ''אפילו המוות לא יפריד אלא יפגיש אותנו בפגישה מחודשת שאין לה קץ ביקום''.
באחד משיריו כתב עמיחי על אביו: ''... וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שֵׂעָר רֹאשׁוֹ. / אַחַר כָּךְ הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בִּזְרוֹעוֹתַי, / וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: / הַדִּבֵּר הָאַחַד עָשָׂר, 'לֹא תִּשְׁתַּנֶּה' / וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים עָשָׂר, 'הִשְׁתַּנֶּה, תִּשְׁתַּנֶּה'''.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות