או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

סמל מיכאל סיטבון

''עכשיו הכל בסדר ורגוע. אנחנו בכוננות, כי יש חשש שחוליה נכנסה פנימה''

על האיש/ה
ביום ג', י' בטבת התשס''ב, 25.12.2001, בשש ושלושים בבוקר, נעו אנשי סיור שיגרתי של צה''ל לאורך גדר המערכת על גבול ירדן, כדי לפתוח ציר. באחרונה היה האזור שקט. בהיותם ממזרח למושב ירדנה שמצפון לבית שאן, נפתחה לעברם אש מן המארב, ממעבה השיחים של גדת הירדן. הגשש שהוביל את הסיור, סמל איימן עלי מיחידת הגששים, נפצע קשה, פונה למושב ירדנה, ומשם במסוק למרכז הרפואי רמב''ם בחיפה. הרופאים אמרו לבני המשפחה שאיימן נפגע בחוט השדרה וכנראה יהיה משותק בחלק הגוף התחתון. סמוך לפציעתו טיפל בו החובש והמא''גיסט בפלוגת מילואים של גבעתי, סמל מיכאל סיטבון, בן עשרים ושלוש, מבית שמש. הוא שוחח עם אשתו מיכל בטלפון ואמר לה: ''אני מטפל עכשיו בפצוע תחת אש. נדבר אחר כך''. ואמנם, זמן קצר אחר כך טלפן אל אשתו ואמר לה: ''עכשיו הכל בסדר ורגוע. אנחנו בכוננות, כי יש חשש שחוליה נכנסה פנימה''. אלה המלים האחרונות ששמעה אשתו מפיו, שכן מפקד חטיבת צמח, אלוף משנה רוני בלקין, הורה לאנשיו ולחיילי המילואים שהגיעו למקום כתגבורת, לחצות את גדר המערכת (בתיאום עם צבא ירדן) אל השטח המפריד בין הנהר לגדת הירדן. החיילים הסתערו בשני כוחות בכיוון קו המים ופתחו באש לעבר דמויות שזיהו. מתוך סבך הצמחייה שבגדתו המערבית של הירדן נפתחה אש, מטווח של כשבעה מטרים, וארבעה מהחיילים נפצעו: מיכאל סיטבון, מפקד הפלוגה, מפקד המחלקה וחייל. נשמעו קריאות: ''אללה אכבר!''. אש המחבלים נמשכה בערך משמונה וחצי עד עשר וחצי, ואז נפסקה לחלוטין, אך מסוקי תקיפה, ''אפצ'י'' ו''קוברה'', של צה''ל והחיילים המשיכו להמטיר אש. בסופו של דבר נמצאו בשטח המפורז גופות שני מחבלים, ולידם שני רובי ציד. אחד מהם לבש בגדים מנומרים, ועל מצחו סרט אדום ועליו כתוב: ''אללה הוא אכבר''.
רופא צבאי קבע את מותו של סמל מיכאל סיטבון.
חמיו אמר עליו: ''הקדוש ברוך הוא לוקח את כל הילדים, הפרחים. מיכאל היה מלח הארץ, בחור משכמו ומעלה. אני מאחל לכל אבא ואימא שיהיה להם ילד כזה, ולכל חם וחמות שיהיה להם חתן כזה''.
סמל מיכאל סיטבון הובא לקבורה למחרת היום, בבית הקברות הצבאי באשדוד, מקום מגורי הוריו.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות