ב''סופשבוע'' של העיתון ''מעריב'' מיום ו', 24.11.2000, פרסם יהונתן גפן תרגום לשיר מאת פיליפ שולץ. השיר פורסם במקור בגיליון העיתון ''ניו יורקר'' של אוקטובר באותה שנה. שם השיר: ''העקורים'':
''סבתא שנאה את הרוסים שהתקיפו את האוקראינים
שהתעללו ברומנים שהשתינו על ערוגות השושנים
של כל אחד והטרידו את הנשים של כולם.
זה היה ברוצ'סטר, מדינת ניו יורק, בשנות החמישים
כשכל העקורים הגיעו לכאן ופתאום אפילו העצים
נראו כנועים ותלושים. סבתא חשבה שבאנו לכאן
כדי שכולנו נוכל לסבול ביחד, שבקרוב כולנו
נתלבש כמו קברנים, נצעד במעגלים ונלחש למתים.
מיסטר שוורצמן שכר אותי כדי לכתוב מכתבים
שאיש לא ענה עליהם. הוא כתב על האכסניה של
מיסיס טילמן, היכן שכולם הסריחו מסרדינים
וירקו לכיור, הוא כתב על הג'וב שלו
ב''איי אנד פי'', החברה שמבטיחה בריאות ואושר
מושלם. הוא מעולם לא כתב מה קרה למוזיקה שלו או
לבני משפחתו. במשך שנתיים, בבקרים של שבתות הוא
דיבר אידיש כשאני כתבתי באנגלית של ילד בן
שתים עשרה עד שמצאתי אותו תלוי בעליית הגג עם
פתקה
בעניבה שלו: ''חיים מיותרים וזרים!'' כן, גתה,
שהיה מפורסם בכך שהיה מכה בשוט את פילגשו
בזמן שתינה אהבים, משום שהאמנות הייתה ארוכה,
החיים היו קצרים וגם המתים אינם שייכים לשומקום.''
|
