או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

ג'ואהרלל נהרו

''אני חושב שהכאב יחלוף, כך שאינך צריך להעיר את הרופא''

על האיש/ה
ג'וּאַהַרְלַל נהרו (Jawaharlal Nehru), הידוע יותר בכינויו: ''פנדיט'' נהרו (“Pandit” בהינדית פירושו: ''חכם'', מלומד'', ''מורה''), נולד בארבעה עשר בנובמבר 1889 באלאהאבאד (Allahabad) שבהודו, המדינה שהוא (ממנהיגי תנועת העצמאות בהודו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים) עתיד היה להיות ראש ממשלתה הראשון בקבלה את עצמאותה (בשנת 1947), כונן בה משטר פרלמנטרי והנהיג נייטרליות במדיניות החוץ שלה.
נהרו נולד למשפחת ברהמינים קשמירים שהיגרו להודו בתחילת המאה השמונה עשרה. אביו, מוטילל (Motilal) נהרו היה עורך דין ידוע, ומאנשיו הבולטים של מהאטמה גנדי. בני המשפחה היו בעלי כשרון ניהול, ומשכילים. אחת מאחיותיו, ויג'איה לקשמי פנדיט (Vijaya Lakshmi Pandit) עתידה להיות האישה הראשונה בתפקיד נשיאת העצרת הכללית של האומות המאוחדות. תחילה חונך נהרו בביתו על ידי מורים פרטיים (ולמד, בין השאר, את השפות אנגלית, הינדית וסנסקריט). בהיותו בן שש עשרה עבר למשך שנתיים ללמוד בבית הספר האנגלי היוקרתי ''הרו''. את תוארו במדעי הטבע קיבל בטריניטי קולג' בקיימברידג'. הוא גם הוסמך כפרקליט. הוא שב להודו בשנת 1912, וארבע שנים אחר כך נשא אישה ממשפחה קשמירית: קמאלה קאול (Kamala Kaul), ולהם נולדה בת יחידה, העתידה להיות גם היא ראש ממשלת הודו: אינדירה גנדי (נהרו נאסר פעמים רבות. כעשר שנים מחייו ישב בבית הסוהר. הוא נהג לכתוב משם מכתבים לבתו אינדירה, ואלה התפרסמו בשנת 1930 בספר). מי שהשפיע על נהרו (ועל אביו) רבות, היה המהאטמה גנדי, בתביעתו לא רק להוקיע את אי הצדק, אלא גם להתנגד לו בפועל, לפעול נגדו. נהרו גם התלהב מהתעקשותו של גנדי להילחם בבריטניה הגדולה ללא מורא - וללא שנאה. נהרו התקרב מאוד למפלגת הקונגרס הלאומית ההודית בשנת 1919, שנה סוערת שידעה גלים של פעילות לאומית (לאומנית) ודיכוי מצד השלטון הבריטי, ששיאו היה בטבח באַמְרִיצָר (Amritsar) בחודש אפריל. שלוש מאות שבעים ותשעה בני אדם נהרגו ויותר מאלף ומאתיים נפצעו, לאחר שמפקד צבא בריטי מקומי הורה לאנשיו לירות לתוך קהל של הודים לא חמושים שחברו לאסיפה. שנתיים אחר כך הוצאו מנהיגי המפלגה אל מחוץ לחוק, וג'ואהרלל נהרו נאסר בפעם הראשונה מבין שמונה פעמים שעתיד היה להיאסר במשך עשרים וארבע השנים הבאות. בשנת 1929 גנדי מינה את נהרו לנשיא הוועידה של מפלגת הקונגרס בלאהור, ומאז ועד למותו נערץ נהרו על ידי המוני העם.
משנעשו ההכנות להעברת השלטון בהודו מידי הבריטים להודים עצמם, בסתיו 1946, נעשה נהרו לסגן ראש הממשלה ולשר החוץ, ובחמישה עשר באוגוסט 1947, כשזכתה הודו בעצמאותה, היה לראש הממשלה. במשא ומתן עם בריטניה, באמצעות שליחה המיוחד, לורד מאונטבטן (Lord Mountbatten), גנדי התנגד לחלוקתה של הודו למדינות עצמאיות נפרדות, אך נהרו, בחוסר רצון, אומנם, אך מתוך ריאליזם מפוקח ומוצדק, הסכים, וכך כוננו שתי מדינות עצמאיות: הודו ופקיסטן (הניצות עד היום על שטח המריבה קשמיר...). שבע עשרה שנים (עד יום מותו) שימש נהרו בתפקיד ראש הממשלה ועיצב את דמותה של הודו. הוא הנהיג בה מודרניזציה ופיתוח כלכלי-תעשייתי; הנהיג שלטון שנטייתו סוציאליסטית (לאחר שבמסעותיו ברחבי הודו התרשם עמוקות והזדעזע למראה העוני הנורא, בעיקר של עובדי האדמה), ועל כן גם הלאים קרקעות ומפעלים וערך רפורמה קרקעית; טיפח משטר פרלמנטרי-דמוקרטי חילוני; הקפיד שלא להיכנע לדרישות לפרוש מחבר העמים הבריטי והנהיג מדיניות של אי-הזדהות, ובכך היה למנהיג הנייטראליזם העולמי, אם כי בשנת 1962 סטה מן המדיניות הזאת, בפנותו לעזרת המערב נגד סין, שאיימה לפלוש לעמק הנהר ברהמפוטרה (Brahmaputra), בעקבות סכסוך גבולות. סין אכן הסיגה את כוחותיה. הצלחה גדולה יותר נחל נהרו במאבקו נגד פורטוגל, שתסיג גם היא את כוחותיה, כצרפת וכבריטניה לפניה, מאדמת הודו. שנים של משא ומתן לא-אלים על גואה, הקולוניה-המושבה הפורטוגלית, לא הניבו תוצאות, והודו פלשה לבסוף (1961) למושבה, שהיום נחשבת לשטח הודי ללא עוררין. אשר לישראל: נהרו הכיר בישראל, אך לא רחש לה אהדה.

נהרו סבל ממחלת לב. שלוש פעמים אחזו השבץ. בימיו האחרונים הוא רשם על פיסת נייר שהייתה מונחת ליד מיטתו את ארבע השורות האחרונות בשירו של רוברט פרוסט (Robert Frost): ''עוצר ביערות בערב מושלג'' (“Stopping by Woods on a Snowy Evening”) וחזר עליהן שוב ושוב ''יפים, אפלים ועמוקים הם היערות, / אך עוד עלי לקיים הבטחות, / ומילין רבים לעבור בטרם ייעצמו השמורות, / ומילין רבים לעבור בטרם ייעצמו השמורות''. הנה השיר במלואו:
“Whose woods these are I think I know, / His house is in the village, though; / He will not see me stopping here / To watch his woods fill up with snow. // My little horse must think it queer / To stop without a farmhouse near / Between the woods and frozen lake / The darkest evening of the year. // He gives his harness bells a shake / To ask if there is some mistake. / The only other sound’s the sweep / Of easy wind and downy flake. / The woods are lovely, dark and deep, / But I have promises to keep, / And miles to go before I sleep, / And miles to go before I sleep”.
ובתרגום חופשי מאוד:
''של מי הם היערות האלה – חושבני שאני יודע, / אם כי ביתו מצוי בכפר. / הוא לא יראני עוצר כאן / להתבונן ביערותיו המתכסים בשלג. / סוסי הקטן בוודאי חושב שזה מוזר / לעצור מבלי שיהיה בית חווה בטווח הנראה לעין / בין היערות והאגם הקפוא / בערב האפל ביותר בשנה. / הוא מנער את פעמוני רסנו / כדי לשאול אם חלה כאן טעות כלשהי. / הקול היחיד האחר שנשמע / הוא קול משב רוח קל ופתיתים נושרים. / יפים, אפלים ועמוקים הם היערות, / אך עוד עלי לקיים הבטחות, / ומילין רבים לעבור בטרם ייעצמו השמורות, / ומילין רבים לעבור בטרם ייעצמו השמורות''.

נהרו התעורר משנתו בשל כאבים בלבו. למשרתו המודאג אמר: ''אני חושב שהכאב יחלוף, כך שאינך צריך להעיר את הרופא''. אבל שמורותיו נעצמו והלב הכואב הזה נדם מיד. בן שבעים וחמש היה במותו (בניו דלהי, בעשרים ושבעה במאי 1964).

  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות