או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

דוֹרוֹן אָסָף

''... זאת הצוואה שלי אם כך. אני מתרגשת עכשיו ומפחדת אבל בפעם האחרונה. היו לי חלומות שאני לא רואה את עצמי מגשימה. כמו שאמרתי, פשוט לא רוצה לחיות. אני אוהבת את כולכם. שלום. דורון אסף'' ... '' ...אני הולכת. השארתי לך מכתב שהוא הצוואה. הוא נמצא במחברת הצהובה בתיק השחור, יחד עם מכתב לדורון אלוני. את התיק השארתי בספסל על הגג של עזריאלי, בפינת העישון, בקומה ממנה עולים למעלית הגג. אתה אחראי לטפל בהכל כפי שמפורט. אני אוהבת אותך, שא ברכה והיה שלום''.

על האיש/ה
דורון אסף, חיילת בת תשע עשרה שקפצה אל מותה ממגדלי עזריאלי בתל אביב בכ''ד בטבת התשס''ז, ארבעה עשר בינואר 2007, נולדה בקיבוץ מעגן מיכאל בח' באייר התשמ''ח, עשרים וחמישה באפריל 1988, להוריה ירון ודפנה. דורון הייתה אינטליגנטית ובעלת חוש הומור ציני דק. בהיותה בכיתה ז' בבית הספר היסודי התגלתה בה רגישות רבה. היא לא יכולה הייתה לשאת עוולות מצדם של בעלי סמכות, למשל. בחטיבת הביניים בקיבוץ נבחרה לתלמידה המצטיינת, אך התקשתה להתמודד עם הסביבה החברתית החדשה. בטקס הסיום נשאה דברים, בקצרה. בין השאר אמרה: ''כשאתם נותנים תעודת הצטיינות, אנחנו מקבלים מתח ותחרותיות. קבוצה גדולה של תלמידים, שאולי משקיעה באותו האופן אך אינה מקבלת תעודת הצטיינות, מקבלת תסכול ואיבוד מוטיבציה. ישנן דרכים רבות לענות על צורכיהם של ילדים מצטיינים. לא זו הדרך. בקריאה למציאת פתרון הולם אני מחזירה את תעודת המתמיד לבית הספר''.
בשנה שאחר כך עברה ללמוד במבואות עירון שבמועצה האזורית מנשה. החל צומח בקרבה כאב אישי עמוק. מותם של אחרים זעזע אותה. על אפשרות מותה שלה דיברה בצחוק. היא ניסתה טיפול בעזרת אמנות, אך ללא הועיל. חלה ירידה בהישגיה בלימודים. היא הרבתה לקרוא ספרים בביתה ולצפות בטלוויזיה. ניסתה להתרחק ממה שמכאיב במציאות, אך הייתה אכפתית ומודעת לסבל של השונה והאחר. היא הזדהתה עם מה שראתה כסבלם של הפלסטינים. כחלק מן האסקפיזם שלה נרשמה לקורס כתיבה יוצרת של מפעל התרבות והאמנות לנוער ('מתא''ן'). בקורס הכירה חברים חדשים ותכנים חדשים, ונשבתה בקסמם של המנחים, הסופרים רון לשם ואשכול נבו. שיר שלה פורסם בכתב העת הספרותי ''עיתון 77''. אהבה ראשונה חוותה בסוף כיתה י''א, ואת לימודיה בתיכון סיימה שוב בציונים גבוהים, ובהצטיינות בספרות ובתולדות האמנות. כשהבחינו הוריה שאין אצלה הבחנה בין טפל לעיקר, ושהיא חסרת מנגנוני הגנה, הפנו אותה לטיפול פסיכולוגי.
דורון יצאה להפגנות למען סרבני המצפון ולמי שאינם מתגייסים לצבא. היא כאבה את פיגועי ההתאבדות, אך גם את בניית גדר ההפרדה. בכל זאת החליטה להתגייס. היא בחרה במסלול קרבי: לוחמת איסוף במודיעין שדה. במהרה הבינה שחיי הצבא קשים לה – האימונים המפרכים, החיים בקבוצה בלי רגעים של התייחדות עם עצמה, הקור המקפיא בלילות ברמת הנגב. היא הועברה לשרת בשלישות וגם שם ביקשה להוריד פרופיל. את סוף השבוע האחרון בחייה בילתה בחיק משפחתה, מאוכזבת מכך שחברה, חייל גולני דורון אלוני, הוקפץ לגבול הצפון. ביום האחרון בחייה שלחה כחמישים מִסְרוֹנִים עם המלים ''אני אוהבת אותך'' לבני משפחתה ולחבריה. בשעה 13.51 הופיע מסרון כזה גם על הצג של חברה לספסל הלימודים, נדב פלד, מכרכור. הנוסח היה: ''אני סומכת עליך, אחרת לא הייתי מבקשת. אני הולכת. השארתי לך מכתב שהוא הצוואה. הוא נמצא במחברת הצהובה בתיק השחור, יחד עם מכתב לדורון אלוני. את התיק השארתי בספסל על הגג של עזריאלי, בפינת העישון, בקומה ממנה עולים למעלית הגג. אתה אחראי לטפל בהכל כפי שמפורט. אני אוהבת אותך, שא ברכה והיה שלום''. בשעה 14.10 קפצה דורון מגובה של עשרים ושבעה מטרים, מהקומה השביעית במפלס התחתון של מתחם עזריאלי, אל מגרש החנייה של השופרסל.
דורון הותירה בצוואתה הוראות מדויקות לחברתה בנפש, נעם גבינט, איך לנהל את הלוויתה ואיך לחלק את רכושה (ספרים, תקליטורים, פריטי לבוש ועוד). היא ביקשה שחברותיה ישחקו על קברה את תמונת הסיום מהקומדיה ''מבצע סבתא'', המתרחשת סביב ההלוויה בקיבוץ.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות