רִיצַ'רְד הַשְּׁלִישִׁי, דּוּכָּס גְּלוֹסְטֶר (Glouchester), נולד (בטירת פוֹתֶ'רִינְגְּהֵיי, בנוֹרְתְ'הֶמְפְּטוֹנְשֵׁר – Fotheringhay Castle, Northhamptonshire), אנגליה, בשניים באוקטובר 1452 (נהרג בעשרים ושניים באוגוסט 1485, בן שלושים ושלוש), בנם השמיני, הצעיר ביותר והרביעי שנותר בחיים, של הדוכס השלישי לבית יוֹרְק רִיצַ'רְד פְּלַנְטָגֶ'נֶט (Plantagenet), הטוען לכתרו של המלך הנרי השִּׁשִּׁי, ושל סֶסִילִי נֶוִויל (Cecily Neville). שנים מכריעות בחייו בילה בטירת מִידְלְהֶם (Middleham) ושם פיתח יחסי ידידות עם פְרַנְסִיס לוֹבֶל (Francis Lovell), ידידות שתישאר עזה עד סוף ימיו. ריצ'רד התיידד גם עם בתו של הרוזן מווֹרְוִויק (Earl of Warwick), רב ההשפעה, אַן נֶוִויל (Anne Neville), עמהּ יתחתן לימים. אביו, ואחיו הבכור אדמוּנד, נהרגו בקרב בוֵויְיקְפִילְד (Wakefield). הוא היה אז בן שמונה. אמו, דוכסית יוֹרְק, שלחה אותו לארצות השפלה, הרחק מידה הנוקמנית של המלכה, אשת הנרי השישי, מַרְגָּרֶט מאַנְז'וּ (Anjou). ליווה אותו אחיו המבוגר ממנו, ג'ורג'. הם שבו כשאחיהם הבכור הוכתר כַּמלך אדוארד הרביעי.
ריצ'רד המשיך להפגין את נאמנותו לאדוארד גם לאחר שזה הודח על ידי ריצ'רד נֶוִויל, רוזן ווֹרְוִויק, שהחזיר לכס המלוכה את הנרי השישי. הוא שב עם אחיו מגלותו, ופיקד על כוחות הצבא בשתי מערכות מכריעות שהשיבו את אדוארד למלוכה (ייתכן שהייתה לו יד ברציחתו של הנרי השישי בטאואר של לונדון). לאחר הניצחון של בית יוֹרְק על בית לַנְקֶסְטֶר בקרב טְיוּקְסְבֶּרִי (Tewkesbury), ריצ'רד נשא לאישה את בתו הצעירה של הרוזן מוורוויק, אַן נֶוִויל, בשנים עשר ביולי 1472. בעלה הראשון של אן היה אדוארד מוֶוסְטְמִינְסְטֶר, בנו של הנרי השישי. לריצ'רד ולאן היה בן אחד, אדווארד ממִידְלְהֶאם, שנעשה נסיך וֵיילס, ונפטר זמן לא רב אחרי קבלת התואר הזה. היו לריצ'רד גם כמה בנים לא-חוקיים.
ריצ'רד העמיד לרשות המלך אדוארד הרביעי את מיומנותו כמפקד בצבא. בתמורה קיבל אחוזות גדולות בצפון אנגליה ומונה למושל הצפון (וגם לדוכס של גלוסטר). כך נעשה לאציל הֶעשיר ורב-הכוח ביותר באנגליה, ובימים ההם גם היה אהוב מאוד. בשנת 1482 שב וכבש את בֶּרְוִויק-עַל-טְוִויד (Berwick-upon-Tweed) מידי הסקוטים, ומִמְשָׁלו שם נחשב הוגן וצודק. הוא תמך באוניברסיטאות ובכנסייה.
אחרי מותו של אדוארד הרביעי, בתשעה באפריל 1483, ריצ'רד השלישי מונה לאפוטרופוס של בנו אדוארד וממשיכו, המלך, בן שתים עשרה (!), אדוארד החמישי, אך ריצ'רד אסר אותו ואת אחיו, בן תשע, בטירת פּוֹנְטְפְרַקְט (Pontefract Castle). שני הנסיכים הצעירים לא נראו מאז ולעולם. לא ברור אם ריצ'רד השלישי הוא שהרגם. בעשרים ושניים ביוני 1483, מחוץ לקתדראלת סֶנְט פּוֹל, הוקראה הצהרה מטעם ריצ'רד, שנישואי אדוארד הרביעי לאליזבת' ווּדְוִויל (Elizabeth Woodville) לא היו חוקיים, ועל כן ריצ'רד, ולא אחיינו, הוא המלך החוקי. ריצ'רד הוכתר בחודש יולי בכנסיית וֶסְטְמִינְסְטֶר (Westminster Abbey). הוא מלך על אנגליה מעשרים וששה ביוני 1483 עד מותו (שנתיים ושלושה חודשים).
היו שתי התקוממויות גדולות נגד ריצ'רד. הראשונה – ב-1483, בהנהגתו של הנרי סְטָאפוֹרְד (Henry Stafford), הדוכס השני של בָּאקִינְגְּהֶם. המרד נכשל והדוכס הוצא להורג בסַלִיסְבֶּרִי (Salisbury), ליד פונדק ''רֹאשׁ הַשּׁוֹר''. עוד מרד היה ב-1485 ובראשו הֶנְרִי טְיוּדוֹר (Henry Tudor), רוזן רִיצְ'מוֹנְד, מי שעתיד להיות המלך הנרי השביעי. במרד הזה ריצ'רד השלישי הובס בקרב בשדה בּוֹסְווֹרְת' (Bosworth), הקרב המכריע ב''מלחמות השושנים'' (''Wars of the Roses''), שנחשב לסַמָּן סוף ימי הביניים באנגליה. בעשרים ושניים באוגוסט 1485, בשדה בוסוורת', התעמתו חיילי צבאו של ריצ'רד עם כוחותיו של הנרי טיודור. ריצ'רד היה רכוב על סוסו המהיר, הלבן. במהלך הקרב נטשו את ריצ'רד לורד תומס סטנלי (Stanley), סר ויליאם סטנלי והנרי פֶּרְסי (Percy), רוזן נוֹרְתָ'מְבֶּרְלֶנְד (Northumberland). לעריקה הייתה השפעה על תוצאות הקרב. ג'וֹהְן הַוָוארְד (Howard), דוכס נוֹרְפוֹלְק (Norfolk), רֵעַ קרוב של ריצ'רד, נהרג, וכל זה פגע במורל של ריצ'רד ושל אנשיו. ריצ'רד לחם בגבורה, הפיל מסוסו את סר ג'ון צֵ'יינִי (Sir John Cheney), הרג את נושא הדגל של הנרי, סר ויליאם בְּרַנְדוֹן (William Brandon), וכמעט הגיע עד הנרי עצמו, אך לבסוף הוקף והומת. לפי המסורת, המילה האחרונה שהוציא מפיו הייתה ''Treason'', והוא אמר את המילה הזאת חמש פעמים: ''בגידה, בגידה, בגידה, בגידה, בגידה''.
גופתו העירומה של ריצ'רד הוצגה אחר כך לראווה, ונתלתה על ידי הנרי טיודור עצמו, עתה – המלך הנרי השביעי. אחר כך נקברה בכנסיית גְּרֵייפְרַאיֶירְס (Greyfriars) בלֶסְטֶר (Leicester). המיקום המדויק לא נודע עד שנת 2012, בשל עבודות פיתוח שנעשו במקום וסביבו במשך חמש מאות השנים האחרונות. במקום המשוער של הקבר הוצב לוח זיכרון. הכנסייה עצמה נהרסה במאה השש עשרה, ולאחר גלגולים שונים במשך המאות שחלפו היה המקום, בסופו של דבר, לחניון-מכוניות. בספטמבר 2012 ערך רִיצַ'רְד בַּאקְלִי חפירה ארכיאולוגית מתחת לחניון ומצא גולגולת ועצמות ושרידים נוספים. גֶּנֶטִיקָאִים הפיקו מהעצמות דגימות דִּי-אֶן-אֵיי והִשוו אותן לדגימות של מַיְיקְל אִיבְּסֶן (Michael Ibsen), יצרן ארונות קנדי, בן חמישים וחמש, שהוא צאצא ישיר של אן מיוֹרְק, אחותו של ריצ'רד השלישי. עתה עוּבדת היות השרידים שרידיו של ריצ'רד השלישי נעלה מכל ספק. בשלד אובחנו עשר פציעות, מהן שמונה בגולגולת, אחת מהן מפגיעת חץ בגב. השרידים ייקברו מחדש בקתדרלה של לסטר, סמוך לאתר הקבורה המקורי.
על פי מסורת אחת, ריצ'רד נועץ בחוזה עתידות בעיר לֶסְטֶר לפני שיצא לקרב, וזה אמר לו: ''במקום שבו ייחבט דּוֹרְבָנְךָ בעת שתרכב לקרב, שם יישבר ראשך בשובך [מן הקרב]''. ברוכבו אל הקרב, דורבנו של ריצ'רד נחבט באבן של גשר Bow (''גשר הקשת'', ''Bow Bridge''). האגדה מספרת, שכאשר גופתו נלקחה משדה הקרב על גבו של סוס, נחבט ראשו באותה אבן, ונבקע לשניים.
הוֶולשים שהיו עדים לקרב שבו נפל ריצ'רד סיפרו שסֶר ויליאם גָּארְדִּינִיר (Sir Wyllyam Gardynyr) הרג את ריצ'רד השלישי בגרזן-קרב. בדיווחים האלה נאמר: ''סוסו של ריצ'רד נלכד בביצה, ושם הומת על ידי אחד מאנשיו של רִיס תוֹמַס, ויליאם גארדיניר''.
ריצ'רד השלישי היה המלך האנגלי האחרון שנהרג בקרב (רק עוד מלך אחד נהרג כך, הַרוֹלְד גּוּדְוִינְסוֹן). את כתרו של ריצ'רד ירש הנרי טיודור ונעשה הנרי השביעי. הוא ניסה לבצר את שושלתו בכך שנשא לאישה את יורשת בית יורק, אליזבת' מיורק, בתו של אדוארד הרביעי ואחייניתו של ריצ'רד השלישי.
עם מותו של ריצ'רד בא הקץ לשושלת פְּלַנְטָאגֶ'נֶט שמלכה על אנגליה מימי הנרי השני ב-1154 (אחיו של ריצ'רד, ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קְלָארֶנְס, הסתכסך עם אדוארד והוצא לְהורג באשמת בגידה). הזכר האחרון שנשא את שם פלנטאג'נט, אדווארד, רוזן וורוויק, בנו של קְלָארֶנְס, אחיו של ריצ'רד השלישי, הוצא להורג על ידי המלך הנרי השביעי ב-1499.
הכול זוכרים את לוֹרֶנְס אוֹלִיבְיֶיה, שגילם את ריצ'רד השלישי בסרט שהוא עצמו הפיק וביים בשנת 1955 על פי הטרגדיה שכתב ויליאם שייקספיר בשנת 1591. שיקספיר הציג את ריצ'רד השלישי באור שלילי, והסתמך גם על היסטוריונים, בהם תומס מוֹר, שתיארוהו כבעל גוף פגום ומעוות: יד משותקת ובעל חטוטרת. החוקרים היום סבורים שהתיאור הזה חוטא לאמת ונועד להכפיש את דמותו.
אבל ממחזהו של שייקספיר ומהסרט הזה נחרטו מילים אחרונות אחרות שאמר ריצ'רד, והן מצוטטות רבות ותכופות עד היום. לאחר שעמיתיו ערקו והשאירוהו לבד במערכה בשדה בוסוורת', המשיך ריצ'רד להילחם לבדו. הוא איבד את סוסו, ובעודו שרוע על הקרקע קרא הייאוש: ''A horse, a horse, my kingdom for a horse!''. ''סוס, הבו לי סוס! [אתן את] ממלכתי תמורת סוס!''. ואז הוא נהרג, על כס המלוכה התיישב הנרי השביעי, ובכך הסתיימה ''מלחמת השושנים''.
|
