או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

וִידְקוּן קְוִויסְלִינְג

''אל תניחו למצפונכם להטריד אתכם בשנים הבאות, לא בגיני. אתם פועלים מכוחן של פקודות ואתם רק ממלאים את חובתכם כחיילים, כמוני אני''.

על האיש/ה
שמו של וִידְקוּן אַבְּרָהָם לָאוּרִיץ יוֹנְסוֹן קְוִויסְלִינְג (Vidkun Abraham Lauritz Jonsson Quisling) הפך לשם נרדף ל''בוגד'' ואף הפך לפועַל: ''to quissle'', לבגוד, בעיקר לשתף פעולה עם הפולש. איש הצבא הנורווגי הזה, שכיהן כשר ההגנה בנורווגיה והקים מפלגה פשיסטית, שיתף פעולה עם הנאצים, תמך בהם בעת שכבשו את ארצו ועמד בראש ממשלת בובות תחת פיקוחם ההדוק.
וידקון קוויסלינג נולד בשמונה עשר ביולי 1887 בפִירֶסְדָל (Fyresdal. פירוש השם: ''עמק נהר האוֹרָנִים''), מחוז טֶלֶמַרְק (Telemark), נורווגיה, ליוֹן לָאוּרִיץ קְוִויסְלִינְג (האב איית את שמו כך: Qvisling), כומר של כנסייה בנורווגיה ממשפחה ותיקה ומכובדת במחוז, שעסק בחקר שושלות יוחסין (גֶּנֶאָלוֹג).
דרכו של קוויסלינג הצעיר צלחה. הוא נבחר כצוער המצטיין באקדמיה הצבאית בסיימו את לימודיו בה בשנת 1911, וקיבל דרגת מייג'ור (רב-סרן) בצבא נורווגיה. בעת הרעב ברוסיה בשנות העשרים, עבד שם קוויסלינג יחד עם החוקר, המדען והמדינאי הנורווגי, חתן פרס נובל, פְרִיטְיוֹף נַנְסֶן (Fridtjof Nansen), שניהל את פעולות הסיוע של ארגון הצלב האדום לנפגעי הרעב. בשנת 1923 נשא לאישה את מַרִיָה (''מָרָה'') וַסִילֶבְנָה פַּסֶצְ'נִיקוֹבָה (Maria Vasilevna Pasechnikova), ילידת חַרְקוֹב. על שדאג לאינטרסים הבריטיים לאחר שבריטניה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם הממשלה הבולשביקית, הוענקה לו בשנת 1929 מדלית ''מפקד המסדר של האימפריה הבריטית'' (בשנת 1940, כשנתגלה שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, ביטל המלך ג'וֹרְג' השישי את זכותו של קוויסלינג למדליה). מ-1931 עד 1933 שימש שר ההגנה בממשלה האַגְרָארִית של ארצו והשניא עצמו בשולחו חיילים לדכא שביתה.
מילדותו התעניין קוויסלינג בדת ובעניינים מטאפיזיים, ופיתח לעצמו דת משלו, שקרא לה ''אוּנִיבֶרְסָלִיזְם''.
בשבעה עשר במאי 1933 ייסד קוויסלינג את מפלגת ''האיחוד הלאומי'' (''Nasjonal Samling'') הפשיסטית, בעלת הנטייה האנטי-דמוקרטית שצידדה בשליט ריבון חזק, ''פִיהְרֶר'', מנהיג, וקוויסלינג נועד להיות המנהיג הזה. מכאן ההתיחסות אליו כאל ''הִיטְלֶר הנורווגי''. המפלגה זכתה להצלחה יחסית בבחירות ב-1933, שני אחוזים מקולות הבוחרים, בתמיכת חקלאים והכנסייה. אך בבחירות ב-1936 פחתה התמיכה במפלגה, לאחר שנתגלתה המדיניות הפרו-נאצית והאנטישמית שלה. לפני פלישת הגרמנים לנורווגיה נותרו במפלגה רק אלפיים חברים. עם זה, תחת שלטון הכיבוש הגרמני, ב-1945, כבר נמנו עם חברי המפלגה ארבעים וחמישה אלף בני אדם.
קוויזלינג נפגש עם היטלר בברלין בחורף 1939-40, והמליץ לו לפלוש לנורווגיה. בתשעה באפריל 1940 פלשה גרמניה לנורווגיה מהאוויר ומהים. הנאצים ביקשו ללכוד את מלך נורווגיה, הַקוּן השביעי ואת שרי ממשלתו, אך אלה הוזהרו בעוד מועד ונמלטו למזרח המדינה. הספינה ''בְּלִיכֶר'' (''Blücher''), שנשאה את הצוות ששלחו הגרמנים כדי לנהל את המדינה הכבושה מטעמם, הוטבעה ליד חופי נורווגיה על ידי משמר החופים הנורווגי. לא היה, אפוא, מי שינהל את המדינה. כמו בכל הארצות הכבושות, השלטון הנאצי הפיק תועלת מהעזרה של אוהדים מקומיים. הגרמנים המריצו את קוויסלינג לכונן ממשלה, והוא הכין רשימת שרים ואף טלפן אל משמר החופים ודרש להפסיק את ההתנגדות לכוח הפלישה הגרמני. בשבע שלושים ושתיים בערב התפרץ קוויסלינג לאולפני השידור של הרדיו הנורווגי באוסלו ושידר הצהרה ולפיה מינה עצמו לראש הממשלה. בתפקידו זה דרש להפסיק כל התנגדות לגרמנים. דווקא מעשה הבגידה הזה גרם לנורווגים לא לרצות להיכנע. אחד השרים הגרמניים יצא למקום שהותו של המלך הקון ושל שרי ממשלתו ודרש שהמלך ימנה רשמית את קוויסלינג לראש ממשלה, וגם ישוב לאוסלו. המלך כינס את שרי הקבינט והבהיר שהוא מעדיף להתפטר מאשר למנות את קוויסלינג לראש הממשלה. הַקוּן השביעי והקבינט עודדו את בני עמם להמשיך בהתנגדות.
עתה, משקוויסלינג לא זכה בתמיכת העם, לא היה עוד להיטלר כל צורך בו. בעשרים וחמישה בספטמבר 1940, הגָּאוּלַיְיטֶר (מושל המחוז מטעם הנאצים) יוֹזֶף טֶרְבּוֹבֶן(Josef Terboven) פנה בשידור רדיו אל העם הנורווגי והודיע שמבחינתו, הנציגה היחידה של העם הנורווגי היא תנועתו של קוויסלינג. הוא הודיע על ביטול המלוכה ומינה את קוויסלינג לתפקיד ''נשיא-שר'', מעין פִיהְרֶר. קוויזלינג שימש בתפקיד הזה עד שנעצר באוסלו בתשעה במאי 1945. היום משמש ביתו, הבית שבו נעצר, מוזיאון ויד ושם לשואה. הוצע לקוויסלינג להתאבד או לצאת לגלות כדי להימנע ממאסר וממשפט, אך הוא סירב בהצהירו שהוא מנהיגהּ של נורווגיה וזו חובתו להישאר ולספוג את תוצאות מעשיו.
במשפטו הואשם בבגידה חמורה, במרד, בעידוד הנורווגים לשרת ביחידת האֶס-אֶס הנורווגית, בעזרתו לגירוש כאלף יהודים מנורווגיה למחנות ההשמדה, בהוצאתם לְהורג של פטריוטים נורווגים, ועוד. קוויסלינג הוקע כבוגד והוא ועוד שני חברים במפלגת האיחוד הלאומי נדונו למיתה. כדי להבטיח את הוצאתו לְהורג דחתה ממשלת נורווגיה את ההחלטה על ביטול עונש המוות בחודשים אחדים. הוא הומת בירייה על ידי כיתת יורים (באוסלו, בירת נורווגיה, במבצר אַקֶרְסְהוּס [Akershus], בעשרים וארבעה באוקטובר 1945, בן חמישים ושמונה). קוויסלינג אמר לחיילים של כיתת היורים: ''אל תניחו למצפונכם להטריד אתכם בשנים הבאות, לא בגיני. אתם פועלים מכוחן של פקודות ואתם רק ממלאים את חובתכם כחיילים, כמוני אני''.
רעייתו מָרָה חייתה באוסלו עד מותה בשנת 1980. לבני הזוג לא היו ילדים.
בהיותו בשנות העשרה המוקדמות שלו אהב קוויסלינג לעסוק במתמטיקה ונחשב לגאון צעיר. הוא נהג לעבור על ספרי הלימוד במתמטיקה, ושלח תיקונים והערות לַוַּועֲדה הממונה על ספרי הלימוד בבתי הספר הארציים. עורכי הספרים התרשמו עמוקות מתיקוניו של הנער הצעיר, ותיקנו את הספרים על פיהם. מתוך הערכה לגילו הצעיר, וכדי לעודד צעירים אחרים ללמוד מתמטיקה, הם ציינו בגוף ספרי הלימוד את שמו של וִידְקוּן קְוִויסְלִינְג והוסיפו מחמאות רבות. אחרי המלחמה ואחרי שקוויסלינג הוצא להורג, השאירו העורכים את התיקונים ואת המחמאות, אך מחקו את שמו של קוויסלינג וייחסו את התיקונים ל-''en gutt'', משמע: ''נער''.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות