או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

דָּנִיֵאל אִינָאוֵויי

''אַלוֹהַה!''

על האיש/ה
ביום מותו (בן שמונים ושמונה. שבעה עשר בדצמבר 2012) היה הסנאטור הדמוקראטי האמריקני דָּנִיֵאל קֶן אִינָאוֵויי (Daniel Ken Inouye) הסנאטור המכהן הוותיק ביותר. הוא נבחר לסנאט תשע פעמים ואף הכריז על כוונתו לעמוד לבחירה בפעם העשירית. בחמישים שנותיו האחרונות הוא ייצג בסנאט את מדינת הוואִי. אינאוויי מת במרכז הרפואי ''ווֹלְטֶר רִיד'' בוושינגטון מסיבוכים בדרכי הנשימה. מילתו האחרונה הייתה ''אַלוֹהַה!'' (''Aloha!'') – ''שלום'' או ''להתראות'', בשפתם של בני הוואי.
אינאוויי זכה בשעתו במדליית כבוד על גבורתו במלחמת העולם השנייה והיה האמריקני הראשון ממוצא יפני שנבחר לחבר קונגרס. בסנאט מילא, בין השאר, תפקיד מרכזי בוועדה שחקרה את ''פרשת ווטרגייט'' והובילה להתפטרותו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון. הוא שימש גם יושב ראש הוועדה לבדיקת פרשת ''איראן-קוֹנְטְרָאס'' שכונתה גם ''איראן-גֵייט''. בתפקידו האחרון היה ראש ועדת ההקצבות של הסנאט. הוותק שלו הקנה לו את התואר ''הנשיא הזמני של הסנאט'' ואת המקום השלישי ברשימת ממלאי המקום של נשיא ארצות הברית, לאחר סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים.
דניאל אינאוויי נולד בהונולולו, הוואי, בשבעה בספטמבר 1924, להוריו הִיוֹטָארוֹ (Hyotaro) וקַמֶה (Kame), משפחה יפנית-אמריקאנית. התגייס לצבא ארצות הברית בשנת 1943, ושירת ברֶגִימֶנְט 442, שהורכב מחיילים ממוצא יפני. הוא מונה למפקד מחלקה, הצעיר ביותר ביחידתו. על תפקודו בקרבות באירופה במלחמת העולם השנייה זכה בעיטורי ''לב הארגמן'' ו''כוכב הארד''. באחד הקרבות פגע בו כדור בחזהו, אך לא חדר ללבו כי נעצר על ידי שני מטבעות דולר שהיו בכיס חולצתו. מאז שמר את המטבעות בכיס החולצה כקמע שיביא לו מזל טוב, ואכן, המזל הרע פגע בו רק לאחר שאיבד את המטבעות האלה. בעשרים ואחד באפריל 1945, בחזית האיטלקית, בטוֹסְקַאנָה, הוביל את מחלקתו במתקפה על עמדות מבוצרות של הוורמאכט הגרמני על רֶכס הר. המחלקה רותקה מאש שנורתה משלוש עמדות מַקְלֵעַ גרמניות, אך אינאוויי הסתער לבדו על אחת העמדות. אף שנפגע בבטנו, הצליח להשמיד את העמדה ברימון-יד. אחר כך הוביל התקפה נגד עמדה שנייה, ואף זו הושמדה. עתה פנו אינאוויי וחייליו לעבר העמדה השלישית. אינאוויי ניסה להשליך רימון, אך ידו האוחזת ברימון, היד הימנית, נפגעה קשות. הוא העביר את הרימון ליד שמאל והשליך אותו לעבר העמדה. היא הושמדה. במהלך הסתערותו לחיסול שאר כוח ההתנגדות נפצע ברגלו והִדרדר במורד הרכס. אחרי הקרב נכרתה ידו הפגועה בניתוח בבית חולים שדה. על גבורתו בקרב זכה ל''צלב השירות המצוין''. הוא השתקם בבית החולים הצבאי ''פֶּרְסִי ג'וֹנְס''. שם התיידד עם שני פצועים אחרים, בּוֹבּ דוֹל ופִילִיפּ הַארְט (Bob Dole, Philip Hart) שעתידים היו להיות, כמוהו, חברי סנאט בולטים. לימים ייקרא בית החולים: ''המרכז הפדראלי הַארְט-דוֹל-אִינָאוֵויי''. בשנת 1947 השתחרר מהצבא, בדרגת קפטן, ולמד באוניברסיטת הוואי לתואר ראשון במדעי המדינה. ב-1949 נשא לאישה את מַרְגָּרֶט אַוָואמוּרָה (Margaret Awamura). הוא היה נשוי לה במשך חמישים ושבע שנים, עד שמתה מסרטן בשנת 2006, ושנתיים אחר כך נשא לאישה את אַיְירִין הִירָאנוֹ (Irene Hirano). בשנת 1952 סיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית לימודי משפטים, ועבד בהוואי כעוזר לתובע הכללי הפדראלי של ארצות הברית. ב-1954 נבחר לבית הנבחרים של הוואי ואחר כך לסנאט של הוואי. ב-1959 קיבלה הוואי מעמד של מדינה, ואינאוויי נבחר מטעמה לבית הנבחרים של ארצות הברית. שלוש שנים וחצי היה בקונגרס ואחר כך (במשך יובל שנים, מ-1963 ועד מותו) – בסנאט האמריקני, ובו היה חבר בוועדות חשובות. בשלב מסוים היה נשיא זמני של הסנאט, וככזה – שלישי בסדר ממלאי מקומו של הנשיא, אחרי סגן הנשיא ויושב ראש בית הנבחרים. נעטר באותות כבוד והוקרה רבים על פעילותו בתחומים שונים.
דניאל אינאוויי היה ידיד ישראל מאז שמע בצעירותו על השואה. הוא החליט לסייע ליהודים, כאחת המטרות המרכזיות של חייו. בין השאר הבטיח את מימון הסיוע הביטחוני לישראל ואת מימון מיזמי טיל ה''חץ'', ''שרביט קסמים'' ועוד, והוביל את החקיקה להכרה בירושלים – בירת ישראל. על תרומתו לביטחון ישראל קיבל, בעת ביקורו בארץ, אות הוקרה מהרמטכ''ל דאז, רב-אלוף גבי אשכנזי.
בשנה שקדמה למותו החל אינאוויי להשתמש בכיסא גלגלים ובמכשיר לשאיפת חמצן וגופו בגד בו עוד ועוד, עד שהלך לעולמו.
לאחר מותו אמר עליו הנשיא בָּרָק אוֹבַּמָה כי היה ''גיבור אמריקני אמיתי''. ארונו הוצב בבניין הקפיטול בוושינגטון, טקס האשכבה נערך בקתדראלה הלאומית של בירת ארצות הברית, ובעשרים ושלושה בדצמבר הובא לקבורות בבית הקברות הלאומי של האוקיינוס השקט לזכר הנופלים, בהוֹנוֹלוּלוּ.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות