או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

יָאִיר נוֹי-מַן

''''יש פה גם טילים נגד מטוסים. אני מושך. ... בָּלעתי עשן''

על האיש/ה
טייס חיל האוויר הישראלי, רב-סרן יָאִיר נוֹי-מַן, בנם של אברהם-יצחק ויפה, נולד בתל אביב בכ''ד בשבט התש''ב, אחד עשר בפברואר 1942. למד בבית ספר יסודי-דתי, ''המזרחי'', בגבעתיים ואחר כך בבית הספר התיכון הדתי בבני ברק, שבו היה תלמיד מצטיין. חניך תנועת הנוער ''בני עקיבא''. בנובמבר 1959 התגייס לצבא ההגנה לישראל, התנדב לחיל האוויר ועבר קורס טיִס. יאיר נוי-מן קיבל את כנפי הטיס שלו בעודו צעיר לימים, בן תשע עשרה וחצי, ועל שום כך, ועל שום חיוכו הביישני והתמים, כונה בפי חבריו ''הילד''. מילדותו חלם להיות טייס ואף החזיק ברשותו מעיל טיסה ישן ממלחמת העולם השנייה, קסדת טיסה ומָגִּני עיניים. ידע לזהות כל סוג של מטוס שברשות חיל האוויר הישראלי ולהרצות על ביצועיו. עוד בשנות העשרה לחייו התעניין במטוסים ובנה דגמים וטיסנים (בצד תחביבו האחר: צילום בצבע). בצבא הדריך בבית הספר לטיסה ובה בעת התקדם ועבר ממטוסים קלים למטוסים מתקדמים יותר בחֵיל האוויר. גם בדרגותיו התקדם וקיבל דרגת סרן. חבש כיפה סרוגה ושמר מצוות בקפדנות, אך בשל ''פיקוח נפש'' השתתף בכל מבצעי הטייסת, גם אם היו בשבתות. במקרים כאלה סמך על ברכת הדרך שנשא תמיד בכיסו. עליה אמר: ''זה הנשק הסודי שלנו והביטחון באלוהים שבשמיים''. עוד אמר: ''אנחנו מאמינים באלוהים, ואני קרוב אליו פיזית''.
יאיר הטיס בטייסת ''הצִּרעה'' מטוסי אוּרָגָן וסוּפֶּר-מִיסְטֶר, וב''טייסת הקרב הראשונה'' הטיס את ה''מִירָאז'''. בשנת 1966 נשא לאישה את אורה, חילונית שהקפידה למענו על שמירת מצוות. נולדה לזוג בִּתם חמוטל.
ביום שבו פרצה מלחמת ששת הימים, כ''ו באייר התשכ''ז, חמישה ביוני 1967, יצא יאיר בשבע ארבעים וחמש בבוקר במטוס ''מִירָאז''' להפציץ שדות תעופה של מצרים במערבה של קהיר. ליוותה אותו אמונתו העזה ש''נצח ישראל לא ישקר''. הוא שב ממשימתו, שטף את הרצפה במועדון הטייסים, הכין סלט, כתב את רשמיו בספר הטייסת (למעשה כתב: ''חמישה ביוני 1967. יום לפני הכניעה הגדולה של מצרים וגרורותיה. ... היד רועדת לי! שמישהו אחר יכתוב!'') ויצא למשימה שנייה. הוא היה מספר שתיים במבנה של ארבעה מטוסים. הם תקפו בזוגות את שדה התעופה קהיר-מערב. כששבו מגיחת התקיפה, בהיותם מעל לדלתא המצרית, נורו לעברם טילי קרקע-אוויר. יאיר הודיע בקשר: ''יש פה גם טילים נגד מטוסים. אני מושך''. מטוסו הופל באש נגד המטוסים, טילי SA2, שנורתה מן הקרקע ובקשר עוד שמעו אותו אומר ''בָּלעתי עשן''. הוא צנח מעל הכפר זַקָזִיק שבדֶלתַת הנילוס. הוא נרצח בידי המון משולהב של כפריים חמושים בגרזִנים ובקִלשונים. למעשה במשך ימים רבים לא ידעו בישראל דבר על גורלו והוא נחשב נעדר. כעבור שמונים ימים הוחזרה גופתו על ידי ''הצלב האדום'', במסגרת עסקת חילופי שבויים, ונטמנה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו תינוקת בת ששה חודשים, ואת רעייתו ההרה. חמישה חודשים אחרי נָפלו (בן עשרים וחמש היה אז) נולד ילדם ונקרא יאיר יִנּוֹן (לימים קצין-פסיכולוג בחיל האוויר).
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות