או
חפש מילים אחרונות לפי אות (שם האומר/ת)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

יְחִיעָם וַיְיץ

''הניחו לי, אני גמור. המשיכו בפעולה. מִסרו שלום לרֶמָה''

על האיש/ה
לוחם הפלמ''ח יְחִיעָם וַיְיץ נולד ביַבְנְאֵל בי''ב בתשרי התרע''ט (שמונה עשר בספטמבר 1918). אביו, יוסף, עלה ארצה בעלייה השנייה והיה מראשי קרן קיֶמת לישראל ופעיל מרכזי בהתיישבות וברכישת קרקעות בארץ. אמו, רוחמה לבית אַלְטְשׁוּלֶר, הייתה ממשפחה שנמנתה עם מייסדי המושבה רחובות. יחיעם היה בנם השלישי. כשהתבשר האב על לידת בנו, חודשים אחדים לאחר הצהרת בלפור, קרא בגיל: ''יחי עם!'', וכך נקרא בנו, ובעקבותיו עוד רבים שנולדו בארץ אחר כך. משפחת וייץ עברה לגור בירושלים. יחיעם (בן דודו של הסופר ס. יזהר וחברו מילדות) למד בבית הספר שבשכונת בית הכרם ואחר כך בגימנסיה העברית ברחביה. בן שבע עשרה היה כשסיים את לימודיו התיכוניים ויצא לעבוד בקיבוץ משמר העמק. בשנת 1936, עם פרוץ המאורעות, הצטרף לקיבוץ ג' של ''השומר הצעיר'' בראשון לציון. לאחר שנתיים ביקש להמשיך בלימודיו ונסע ללונדון שבאנגליה ללמוד שם כימיה ובוטניקה. את לימודיו סיים בהצטיינות, שב ארצה והמשיך ללמוד באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הפסיק את לימודיו, הצטרף לפלמ''ח והיה בו מדריך, מפקד פלוגה ומדריך בקורס מפקדי פלוגות. בשניים במאי 1942 נשא לאישה את רֶמָה, בחורה מחדרה (ילידת ירושלים. לימים – רֶמָה סַמְסוֹנוֹב, זמרת מֶצו-סופראן נודעת). בתום המלחמה קיבל חופשה לצורך השלמת לימודיו, אך בי''ח בסיוון התש''ח יצא לפעולה במה שנודע כ''לֵיל הגשרים'' (הלילה שבין ששה עשר לשבעה עשר ביוני 1946), לילה שבו יצאו יחידות פלמ''ח לפוצץ אחד עשר גשרים, כבישים ומסילות בשמונה מקומות בארץ, כדי לנתקה מהמדינות השכנות. על יחידת הפלמ''ח מהגדוד הראשון, בפיקודו של נחמיה שיין, שיחיעם נמנה עִמהּ הוטל לפוצץ את גשר הרכבת ואת גשר הכביש (גשר א-זיב) שמעל נחל אכזיב. מכיוון שיחיעם למד בלונדון ושלט בשפה האנגלית, הוא הופקד על מענה באנגלית למקרה שיתגלו על ידי הבריטים. הלוחמים אכן נתגלו על ידי שומרי הגשרים ואלה פתחו לעברם באש. יחיעם נפגע ראשון, בחזהו. הוא טופל על ידי החובשת האגדית זָהֳרָה לֶבְיָטוֹב ועל ידי חובשים נוספים. למטפלים בו אמר: ''הניחו לי, אני גמור. המשיכו בפעולה. מִסרו שלום לרֶמָה'' (גרסה אחרת: ''המשיכו, בי לא כדאי לטפל יותר. מִסרו שלום למשפחתי ולחברים''). אחר כך נפח את נשמתו (בן עשרים ושמונה וחצי היה). עוד שלושה עשר לוחמים נהרגו כשהאש שנורתה לעברם פגעה בחומר הנפץ שנשאו עימם, וגשר הרכבת קרס עליהם בעת שניסו למצוא מחסה בין עמודיו.
הלווייתו של יחיעם וייץ יצאה מחיפה. הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים במעמד אלפים, בהם ראשי היישוב היהודי. הניח אישה, הורים ושני אחים (אחד האחים הוא פרופסור רענן וייץ, שהיה, בין השאר, יושב ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית). על שמו נקרא קיבוץ יחיעם שבגליל המערבי, וחורש יחיעם ליד קיבוץ מעלה החמישה. בשנת 1948 קובצו מכתביו בספר ''מכתבי יחיעם וייץ'', בעריכתו של ס. יזהר.
  
  


חזרה


© כל הזכויות שמורות