בחר נושא קריינות הנחיה ניסוח מושגים שונות :לפי נושאים

שונות

''שידורי הזמירים''

''שידורי הזמירים'' בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים, שידר הבי.בי.סי. קונצרטים בשידור ישיר מהמרחב הפתוח בטבע. לשידורים התלוו קולות הזמירים שקננו בין עפאי העצים והשיחים, ועל כן נודעו בשם: ''שידורי הזמירים''. להלן שיר שכתב רוברט סַקְסְטוֹן (Robert Saxton), על פי שירו של ג'ון קיטס (John Keats): ''אודה לזמיר'' [אודה – שיר לירי המביע רגש נלהב, על פי רוב ללא קצב מסוים או חרוז] (“Ode to a Nightingale”). השיר נכתב במסגרת תחרות נושאת פרסים לזכרם של המשוררים שלי וקיטס, מטעם האגודה לזכרם של המשוררים האלה ובחסות הוצאת ''פוֹלְיוֹ'' הבריטית. The Nightingale Broadcasts Beatrice Harrison, who lived in a remote house in woodland South of Oxsted, Surrey, was a distinguished cellist. She was thirty-one when she tried to persuade Lord Reith to sanction The BBC’s recording, to be broadcast live, of a tryst She was planning in her garden, with nightingales In a copse, accompanied by herself on the cello Playing Elgar, whose favorite soloist she was – if it happened, This would be the first ever live outdoor radio Broadcast. In May 1923, on a bench in a sea of bluebells, She’d been playing ‘Chant Hindou’ by Rimsky-Korsakov When a nightingale had swollen into song ‘in thirds, And always in tune’ with her, from deep in a nearby grove. It was the following spring, while making her broadcasting debut As soloist in Elgar’s Cello Concerto with Elgar Conducting, that she’d first hit upon the idea of nightingales singing For the nation. Lord Reith supposed they’d be real prima Donnas – costly and unpredictable – and was also chary Of packaging nature, of making birdsong ‘second-hand’. But Miss Harrison pleaded the case of the poor – all those Without motorcars, in cities and the north of England. A rehearsal went well. The broadcast, planned for 19th May, Would interrupt the Savoy Orpheans’ Saturday night dance Music programme just as the Oxted nightingales started Their evening crescendo. What a performance! – The summerhouse filled with amplifiers, engineers swarming In the undergrowth. Miss Harrison played in a ditch – Elgar, Dvorak, ‘Danny Boy’. Silence. Then, fifteen minutes before The station went off the air, a nightingale cadenza, which Gargled and trilled from the oak leaves, flowered through A million radios and crystal sets, some of them outdoors, Themselves setting off nightingales, or building in the night air A city of song in alien habitats – cornfields, moors, Mountains, housing. For twelve years the BBC broadcast Miss Harrison’s nightingale concerts (one of them, set up near A pond, featuring a chorus of frogs). After she moved house, The birds were recorded solo, not every year But certainly in 1942, when engineers captured a nightingale Outsung but not silenced by a fleet of Lancasters Droning overhead, the first of the ‘thousand bombers’ raids, Targeting Cologne, archived though never broadcast. The RAF had discovered that two out of three bombs dropped In night raids on Germany had missed their aim By more than five miles. Area bombing would be much more accurate. In the event, both sides turned out to have the same Problem: the average number of days at work lost Through bombing was only five. Although often Worker’s homes were destroyed, morale stayed high: men and women Still worked, for their country and their distant children.” הנה הפואמה בתרגום חופשי: שידורי הזמיר ביאטריס הריסון, שגרה בבית מבודד באזור יערי דרומית מאוֹקְסְטֶד, סֶרִי, הייתה צ'לנית ידועה. היא הייתה בת שלושים בעת שניסתה לשכנע את הלורד רִית' לאפשר שידור ישיר של אירוע שתכננה בגינתה, עם זמירים בסבך-צמחייה, בלוותה את עצמה בצ'לו מנגנת את אֶלְגָר, שהיא הייתה הסולנית החביבה עליו. – אם זה היה יוצא אל הפועל יהיה זה שידור החוץ הישיר הראשון ברדיו. במאי 1923, על ספסל הממוקם בתוך ים של פעמוניות כחולות, היא ניגנה את “Chant Hindou” של רִימְסְקִי-קוֹרְסַקוֹב כשזמיר פצח בשיר ''בשלשות ותמיד בקצב'' אִתה, ממעמקי הצמחייה הסמוכה. היה זה באביב הבא, עת ניגנה בשידור הבכורה שלה כסולנית את הקונצ'רטו לצ'לו של אלגר, עם אלגר עצמו כמנצח, שעלה על דעתה לראשונה הרעיון של זמירים השרים לאומה. הלורד רית' הניח שהם יהיו פרימדונות אמיתיות – יקרות ובלתי צפויות – והוא גם חשש לארוז את הטבע, לעשות את שירת הציפורים ''כינור שני''. אבל הגברת הריסון טענה את טיעונם של העניים – כל אלה שאין להם מכוניות, בערים ובצפון אנגליה. חזרה עברה בשלום. השידור, שתוכנן ל-19 במאי, אמור היה לקטוע את תוכנית המוסיקה של נשף הריקודים במוצאי שבת של ''יתומי סאבוי'' ממש באותו זמן שהזמירים יתחילו בשירת הערבית שלהם. איזה ביצוע! – בית הקיץ היה עמוס מגבירי קול, טכנאים התרוצצו בסבך-הצמחייה. הגברת הריסון ניגנה בתוך תעלה – אלגָּר, דבוזָ'ק, ''דני בוי''. דומייה. ואז, חמש עשרה דקות לפני שהתחנה הייתה אמורה לסיים את שידוריה, החלה מקהלת זמירים לצפצף ולרונן מבין עפאי האלון, פרחה דרך מיליוני מקלטי רדיו ומערכות-גביש, כמה מהם אפילו מחוץ לבתים, ואלה עוררו זמירים נוספים, או לחלופין יצרו בחלל האוויר הלילי עיר של שירה במקומות שונים – שדות תירס, אדמות-בּוּר, הרים, בתים. במשך שתים-עשרה שנים הבי.בי.סי. שידר את קונצרטי הזמירים של מיס הריסון (באחד מהם, שהיה ממוקם ליד בריכה, נשמעה גם מקהלת צפרדעים). לאחר שעברה דירה, הציפורים הוקלטו כסוליסטיות, לא בכל שנה אבל לבטח בשנת 1942, כאשר טכנאי השידור הצליחו לקלוט זמיר שקולו עומעם אך לא הושתק על ידי להק מטוסי לַנְקַסְטֶר שטסו מעל לראשיהם, סנוניות ראשונות של פשיטת ''אלף המפציצים'', שתקפו את קֶלְן, הקלטה שנגנזה בארכיון הסרטים, אך מעולם לא שודרה. חיל האוויר המלכותי נוכח לדעת ששתיים מבין שלוש פצצות שהוטלו בתקיפות ליליות על גרמניה החטיאו את מטרתן ביותר מחמישה מילין. הפצצה אזורית יכולה הייתה להיות הרבה יותר מדויקת. באירוע זה, התברר שלשני הצדדים הייתה אותה בעיה: המספר הממוצע של ימי עבודה אבודים בגלל הפצצות היה רק חמישה. אף שתכופות בתיהם של עובדים הושמדו, מצב הרוח נותר מרומם: גברים ונשים המשיכו לעבוד, למען ארצם ולמען ילדיהם המרוחקים.

חזרה

© כל הזכויות שמורות

צור קשר עם מנהל האתר