הנה שיר מאת המשורר מירון ח. איזקסון: ''מי האיש'' (מתוך ספר שיריו: ''ברחתי ודמיתי'', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס''א, 2001): ''מי האיש מחבב ספירה / אוהב חשובי עצמו, / חפציו מונה לפי הופעתם, / לפי הפרעתם ובעת ההעלמות. // מי המתפלל, / איש כבר שנים / מודיע לאזניו מה יאמר / ואחר-כך מוסר את המלים, / ופעם מסתובב אל קהלו / להביט בהם מה כבר אמר''. קבלו את מנהגו זה של המתפלל שבשיר – כעצה לקריין. השמע באוזניך בקול את אשר אתה עומד לומר. ערוך חזרות. התרשם מהדרך שבה המלים והמשפטים יוצאים מפיך. האם יש צורך לשנות מלה קשה להגייה או מבנה משפט מסובך שאינו מאפשר נשימה נוחה ומתונה? האם יש צורך בליטוש ההגייה? ורק אחרי החזרה (רצוי בקול, אך אפשר גם ''להשמיע לאוזניים'' בלב) – מסור את המלים למאזיניך, כלומר: רק אז קרא את הטקסט בקול בשידור או מעל הבמה. והיה מודע לקיומם של מאזינים וצופים. התייחס לקהלך. [מדי] פעם ''הסתובב אל קהלך'', להביט בהם ''מה כבר אמרת''. לבדוק את תגובתם. לקבל משוב, היזון חוזר. לבדוק אם אתם ''מחוברים'' ואם אתה מובן ומעביר את המסר כהלכה.
|