:לפי נושאים

שונות
שבחו של אליעזר בן-יהודה
חבריו של אליעזר בן-יהודה, קנאים כמותו לשפה העברית, העניקו לו ציור במתנה ובו דמותו, המאירה באבוקה (סמל לחקרנות המדעית) מילים שגאל בן-יהודה מספרים עתיקים, הכניסן למילונו, הפיח בהן רוח חיים ושיבצן בשפה העברית המתחדשת, בעוד עיני כל ישראל נשואות אליו. המתנה ניתנה לציון מלאת עשרים וחמש שנים לפרסום מאמרו של בן-יהודה: ''שאלה נכבדה'', המטיף לשיבת ישראל לארצו וללשונו, ברוח תנועות השחרור של עמי הבלקן ועם תחילת מפעלו הגדול: ''מילון הלשון העברית הישנה והחדשה''. הציור מלווה בהקדשה ועליה חתומים, בין השאר, המורה חיים שלמה קלמי, ממייסדי חברת ''שפה ברורה'' בשנת תרמ''ט (1889); הרופא דוקטור אהרון מאיר מזיא (אזרחי), חבר ועד הלשון; המורה מרדכי קרישבסקי, אף הוא חבר ועד הלשון, ומעורכיו של המדור ''לשוננו לעם'' בעיתון ''הארץ''; המורה ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל ועתיקותיה; ומזכיר ועד הלשון, חיים ליב (אריה) זוטא.
וזה לשון ההקדשה, המפארת ומרוממת את מקבלה:
''לאליעזר בן יהודה: הואל נא, איש המופת, לקבל ברצון את הברכה אשר הובאת לך מאתנו מוקיריך ומעריציך ליום מלאת חצי יובל לעבודתך הכבירה לטובת תחיית עמנו. אתה הראשון קראת לפני חמש ועשרים שנה את הקריאה הגדולה לבני עמנו: אם חפצים חיים אתם, שובו לארץ אבות כי בלי ארץ אין עם! בפיך דברת ובידיך מלאת ותלך לשבת בארץ ישראל. אתה הראשון הכרת, כי בלי שפה לא ייכון עם, ותחל לדבר עברית ותנבא לבני עמנו השכם ודבר על תחיית שפתנו, להיות כל עברי מדבר בלשון עמנו. אתה ראית כי קצרה שפתנו מהביע הגות עם שואף לתחייה ותשע אל אוצר ספרותנו המכוסה אבק עולמים ותקם ותעבוד יומם וליל ותהגה באלפי ספרים נשכחים ותוצא מהם רבבות מרגליות גנוזות ותערכן במלון הלשון העברית ותאר אותן באבוקת המדע והחקירה ועיני אלפי ישראל נטויות אל אורך החדש. יבוא יום ושפת ישראל תהיה חיה בפי כל עם ישראל, שישב בארץ ישראל, והדור המאושר ההוא יזכור את שמך, אליעזר בן יהודה, כאחד מגדולי הרוח שבנו, שהחיית את העם על ידי השפה ואת השפה בפי העם!''


חזרה




© כל הזכויות שמורות