| פרק ג' (הפרק האחרון) בספר ''מלאכי'' (האחרון שבספרי תרי עשר), מסתיים כך (פסוקים כ''ג-כ''ד): ''הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום אדוני הגדול והנורא. / והשיב לב-אבות על בנים ולב בנים על-אבותם, פן-אבוא והכיתי את-הארץ חרם''. מכיוון שזה הפסוק החותם את הספר, ומקובל לחתום בדבר טוב, חוזרים על הפסוק: ''הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום אדוני הגדול והנורא''. לא רק בספר ''מלאכי'' באה חזרה על הפסוק האחרון כדי לסיים בדברים טובים, כי אם גם ב''ישעיה'', ב''איכה'' וב''קהלת''. ונותנים סימן כדי לזכור זאת: יתק''ק – ראשי תיבות: ישעיה, תרי-עשר, קינות, קהלת. כמה טוב שיש סימנים, שיש עזרים מנמוטכניים (Mnemo-technic), כלומר: נוסחאות, צירופי מלים וראשי תיבות המסייעים לזיכרון. בינינו, מי מאתנו זוכר את סדר נביאי תרי-עשר, חוץ, אולי, מכך ש''מלאכי'' חותם אותם (וגם זאת לא כל אחד זוכר)?... לעזרתנו בא הבלשן העברי, חוקר המקרא והלשונות השמיות, נפתלי הרץ טורטשינר – טור-סיני, זיכרונו לברכה (אגב, בהיותו נשיא ועד הלשון, הוא שהציע את המלים: ''שידור'' ו''שדר''...). באמצע שנות החמישים הוא פרסם בעיתון ''הארץ'' חרוזים, שהלומד אותם וזוכר אותם יזכור על פיהם את סדר הנביאים שבספר ''תרי-עשר'', ואלה חרוזיו: ''הושע יה-אל עמוסים עובדיך / יונתך, מיכאל, ינחם בחיבוקיך. / צפונה בחגווים יזכרוה מלאכיך''. וכך אנו יודעים את הסדר, מהושע (=''הושע'') יה-אל (=''יואל'') עמוסים (=''עמוס'') עובדיך (=''עובדיה''), ועד יזכרוה (=''זכריה'') מלאכיך (=''מלאכי''). |
