:לפי נושאים

ניסוח

הלעז הפושה בעברית
ביום ג', ה' של חול המועד פסח, כ' בניסן תשס''ב, שניים באפריל 2002, פורסם שיר מאת טוביה ריבנר במוסף התרבות והספרות של העיתון ''מעריב''. השיר קרוי ''מכה ועוד מכה'' והוא מונה עשר מכות מודרניות שניחתו על ישראל של היום. המכות מקבילות לעשר מכות מצריים. אחת מהן (ערוב, המכה הרביעית) – הלעז שפושה בעברית. זה השיר:
''הכחול למעלה לבן-פנים.
באחו כלניות, טבלת-צבעים גם ירוקה גם אדומה.
כך מצטייר יומך כמו בנים-לא-נים
וקול דמי אחיך עולים אליך חרש מן האדמה.
*
הצפרדעים הצפרדעים בכל מקום, בכל
קוקוק-פלפלפ עד אין לשאת.
איך לאטום אוזניים מפני מבול הקול
המחריש בקשקושיו אשם וחטא?
*
כנים כבשוך, ארץ הצבי
ומצצו דמיך. איש ואיש כשל.
הנעשה אין להשיב. תייבבי.
נתת בידי הטפילים את הממשל.
*
ערב עברית בלועזית. הכל מותר.
מי כאן יקבע מה טוב מה רע.
רק אצל שתלטנים ייקוב הדין עוד את ההר.
אנחנו חופשיים, הידד, הורה!
*
אתמול דבר שלא בא לעולם. היום זה דבר.
הרוג ועוד הרוג יום אחר יום, ימים, ימים.
מה שנחשב שלם הפך לשבר
ואנו מתרגלים ומשלימים.
*
הלב שחון. הדם המלוכלך פורח.
את, אני, אתה.
מה שעשינו גם אל מלא רחמים אינו סולח.
ובהולים מתרוצצים בעיר של בעתה.
*
אוויר היה לכדורים של קרח.
איך עוד ננשום? אפר קפא פתותים פתותים.
הנשמות החשאיות שלמתים
אט יכסו הכל באפר קרח.
*
הרבה קרה, הרבה קורה שאין
לו תקומה, אפילו נהפוך עורנו.
כמו אחרי ארבה כל שחבוי היה, גלוי לעין
השמש. ערומה עירנו.
*
הה, הלוואי שחושך יכסה עינינו!
לאן נברח מקול לבנו הטוען
הלא ידינו ששפכו דמנו!
לאן נברח עוד מפנינו?
*
זאת לא רצינו, לא, זאת לא רצינו.
בלעדיהם מה אנו ולמה?
לא כך חשבנו. לא רצינו, לא, זאת לא רצינו
שכך תבלע האדמה.''



חזרה




© כל הזכויות שמורות