:לפי נושאים

הנחיה

''לעולם תהא אימת הציבור עליך'' (סוטה, מ', ע''א)
אימת הציבור, ''פחד הקהל'', היא פן אחד של חוסר הביטחון של הדובר, הצץ ועולה כשהוא אמור לדבר באוזני קהל, קטן או גדול (גם בחברת חברים בערבי שבת). לעתים מקור חוסר הביטחון – חיובי. הוא מעיד על ''אכפתיות'', על כך שאין הדובר רוצה להיכשל, אלא להצטיין, להצליח, לא לשכוח את רצף דיבורו ותכניו. קל למאזין או לצופה בדובר להבחין בחוסר בטחונו. זה יתבטא בקולו המשתנה, לעתים חלש, לעתים צווחני, או בנשימתו, ההופכת לפתע מהירה מאוד, או בתנועות גוף כגון מישוש או נגיעה תכופה בראש, בסנטר או באף, או ''טיפול'' בשעון, בעט או בכפתור הבגד. הדובר עלול לקבל פיק ברכיים שאינו יכול לשלוט בו, או לחוש יובש בשפתיו. עוד תופעה המתלווה ל''אימת הציבור'' היא מיקוד העיניים בחפץ מסוים, או השפלת העיניים אל הדוכן במקום העברתן על פני שומעיו.



חזרה




© כל הזכויות שמורות