|
||||
קריינות | |
''בֶּן-יְהוּדָה שְׁטְרָאסֶה'' | |
בִּשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, עולים רבים מגרמניה ומאוסטריה דרו ברחוב בן-יהודה בתל אביב. אפשר היה לשמוע ברחוב ובחנויות את השפה הגרמנית (ואת המבטא הגרמני, ה''יֵיקִי''). על כן קראו ליצני הדור לרחוב ''בֶּן-יְהוּדָה שְׁטְרָאסֶה'' (שתי המלים במלעיל), כלומר ''רחוב בן-יהודה'' בגרמנית. עוד הוסיפו עקיצות כהנה וכהנה על חשבון ה''יֵיקִים'', ולאזור ששלטה בו הגרמנית קראו ''קנטון עברית'' (שזה שיבוש קל של ''קַיְין טוֹן עִבְרִית'' – ''Kein Ton Ivrit'' – (גרמנית. ובעברית:( ''אף לא הגה [צליל] עברי''. |
|
© כל הזכויות שמורות
|