| מי שמשמיע תקליטים (''מְתַקְלֵט''), בעיקר במועדונים, קרוי ''דִּי-גֵּ'יי'' (''דִּיסְק גּ'וֹקִי''). מי שמאתגר גם את חוש הראייה, בצד חוש השמיעה, ומקרין על מסכי המועדון ועל קירותיו קליפים (ייצוג חזותי של שיר או איור המתלווה אליו. הצעות האקדמיה: ''קליט'' ו''קליט חוזי'' [ל''ווידיאו קליפ''] עדיין לא נקלטו) ויצירות וידיאו, קרוי: ''וִי-גֵּ'יי'', ''וידיאו ג'וקי''. הווי-ג'יי עשוי להקרין יצירות קיימות, אך הוא מקרין גם יצירות עצמאיות, משלו, שצילם במצלמת וידיאו ברחוב או בבתים, או הקליט מהטלוויזיה. ציודו: מקרנים, מערבלים (מיקסרים), מכשירי וידיאו ומכשירי פעלולים (אפקטים). |
