:לפי נושאים

שונות

המצאת ה''ווֹקְמֶן''
בשנת 1979 הוציאה חברת ''סוֹנִי'' לאור מכשיר מהפכני, המאפשר להאזין למוסיקה מקלטות בכל מקום, גם תוך כדי הליכה. המכשיר כונה ''הנוסע הסמוי'', וגם ''צליל סוֹבֵב'' ו''סגנון חופשי'' (בשל האפשרות של בעל המכשיר להטעין בו קלטות ובהן מוסיקה שבחר וערך בעצמו). בשנות התשעים של המאה העשרים התקבע השם ''ווֹקְמֶן'' (''Walkman''), על פי הצעת יושב ראש החברה באותן השנים, והשם תָּאַם למה שנראה מאז ברחובות: בני אדם מהלכים, והמכשיר (ואחר כך אוזניות) צמוד לאוזנם, והם מהמהמים שיר שמתנגן במכשיר הנייד. מחירו אז היה גבוה: כמאתיים דולרים. ממציא ה''ווקמן'' היה אַנְדְּרֶאָס פָּאבֶל. עם השנים התגלו גם חסרונותיו של המכשיר. הדגמים הראשונים היו גדולים, יחסית, מסורבלים וזוללי סוללות. ה''ווקמן'' גם גרם להשחתה ולבלאי של הסרטים המגנטיים, סרטי הטֵּייפ, שהוכנסו אליו. שלא כבמכשירי המוסיקה המוביליים של היום, ה''ווקמן'' היה מוגבל בתחולתו, בדרך כלל לתשעים דקות. המגבלה הזאת התגלתה דווקא לטובה, כי היא חייבה עריכה נכונה ובחירה נכונה של המוסיקה, וכך כל בעל ''ווקמן'' הפך לעורך מוסיקה במידה מסוימת כשהכין לעצמו את הקלטת האהובה עליו.
בעידן המחשבים והמדיה הדיגיטליים פג קסמו של ה''ווקמן'', ושלושים שנים לאחר צאתו לשוק, בשנת 2010, הודיע חברת ''סוני'' על הפסקת ייצורו.
תחילת המהפכה של המוסיקה הניידת הייתה עם המצאת הטרנזיסטור בשנת 1950. בשנת 1984 הומצא ה''דִּיסְק-מֶן'' ששִּׁדרג את איכות המוסיקה בנגנים הניידים ואפשר היה לנווט בקלות בין השירים. ב-1998 הופיעו במִּרְשֶׁתֶת (האינטרנט) קובצי ''אֶם-פִּי שלוש'' (''MP3''), ובעקבות הפופולאריות שלהם הומצא נגן ''אם-פי שלוש'' – פורמט דיגיטלי בו אִפשר דחיסה של מאות שירים במכשיר קטן. החָפִיץ (גָּאדְגֶ'ט) הזה שם קץ לעידן התקליטורים (הדיסקים). בשנת 2010 השיקה חברת ''פיליפס'' נגני MP3-מולטימדיה, תומכים בעברית, עם אפשרות גלישה באינטרנט, חיבור ל-wifi (Wireless Fidelity – רשת אלחוטית במרחב המקומי), הורדות בין נגנים באמצעות בְּלוּטוּת' (Bluetooth) (תקשורת אלחוטית בין מכשירים שונים) ואפשרות לצפייה בסרטים שלמים בחיבור ישיר לטלוויזיה ובאיכות HD (High Definition).



חזרה




© כל הזכויות שמורות