:לפי נושאים

שונות

עצות למגיש הטלוויזיה
ביום ד', כ''ד באב תשס''ז, שמונה באוגוסט 2007, פִּרסם העיתונאי ושדר הטלוויזיה יעקב אחימאיר מאמר ברוח אירונית ב''מעריב'' וכותרתו: ''עצות למגיש הטלוויזיה''. תת-כותרת: ''בימים אלה עולם התקשורת כמרקחה: מי יתפוס את מקומו של גדי סוּקֶנִיק? להלן צרור עצות למגיש שרוצה להיבחר''
''עולם התקשורת כמרקחה. התרוצצות שכזו עוד לא נראתה במסדרונות של כמה מערוצי הטלוויזיה. מי יֵשב לצידה של המגישה שנותרה בדד – לעת שידור – לאחר פרישתו של המגיש? לאחר אלפיים שנות עבודה, כולל אלף שנות אור של הגשה בטלוויזיה, נראה כי אוכל להציע כמה עצות מועילות למי שמייעד עצמו לרשת את אחד משני המקומות המתפנים.
1. הבט בראי: והיה כי תגלה בראשך שערה – אחת! – והיא מאפירה, או חלילה מלבינה, צְבע אותה או גזום אותה, ומייד!
2. התבונן מחדש בתעודת הלידה. והיה אם נוכחת מחדש כי נולדת לפני 1982, אתה פסול להגשת מהדורת חדשות באחד מערוצי הטלוויזיה. דורנו, למי שלא שם לב, סוגד לנעורים, וגיל 25 כבר נושק לזִּקנה. דומה כי גם המראה החיצוני, עד שיגיע אדם לגיל זה, הולם את רוח דורנו. בגיל זה, בדרך כלל, עוד לא ניכרים עודפי משקל, עור הפנים מתוח, ואולי אפילו ניכר השיזפון של ימי קיץ אלה. להגשת חדשות בטלוויזיה אלה יתרונות עצומים, סגולות שלא נרכשות במרכול. בארה''ב, אמנם, כור מחצבתה של העיתונות האלקטרונית, אחת מתוכניות היוקרה שם קרויה בשם כה דינוזאורי ''שישים דקות'', ומגישיה, נשים או גברים, אינם מתחת לגיל שישים. אבל מה הם מבינים שם?!
3. נניח שקראת ספר או שניים מתחום הספרות היפה, או ספרות ההיסטוריה וקורות ימינו או, חלילה, אתה אפילו יודע מי היה יוליוס קיסר, או יהודה הנשיא (רמז: הוא אינו מחליפו של משה קצב), או אפילו מי היה האדמירל קארל דֶנִיץ (רמז: הוא לא היה שר הימייה הבריטי), אל תתהדר בפומבי בפיסות מידע. עליך להיות מעודכן במצב הזוגיות של בר רפאלי או במצבה של השירה העברית, או הערבית, על-ידי מעקב צמוד אחר מרים טוקָאן. על נושאים כאלה ודומים לאלה ראוי שתתעדכן, תחליף דעות, בנמרצוּת והרבה.
4. ייתכן שכבר רכשת ניסיון כלשהו בהגשת תוכנית טלוויזיה. יש לקוות, וזה באמת עניין גורלי, שלא אימצת את המנהג, המאפשר לאורחיך להשיב על שאלותיך בעת שידור. רק זה חסר לך! עליך לדעת, מכאן ואילך, כי מי שמוזמן לראיון – הוא רק תפאורה, קישוט. מה שחשוב הוא, שהשאלה לאורח תוצג באריכות, תוך כדי הבעת עמדה נחרצת לגבי התשובה הרצויה לך. ובעיקר, לא לשכוח את החשוב מכל: שאלותיך הן-הן הקובעות! ויש כלל ברזל: אין לאפשר לאורח המוזמן להשיב. רק זה עוד חסר לנו. אל תסיים את הראיון במילים: ''תודה לְך, אדוני'', או ''תודה לָך, גבירתי''. מילים אלה נטלה עימה חַנָּה בַּבְלִי המנוחה לעולם שכולו טוב.
5. אל תשכח לבלוע מילים. נכון שרבים מן הצופים הם קשישים. אבל אל תשכח: אתה צריך להחליט מי חשוב יותר: חבריך או צופיך. אם אתה רוצה להישאר בבְּרַנְזָ'ה, אתה יודע את התשובה. היה נאמן לחבריך.
6. אין להשתמש בעברית תקנית, מדויקת. ישראל איננה צרפת או אנגליה, מדינות ועמים הגֵּאים בשפתם. הרי כבר אימצנו את האנגלית המהולה בערבית (כנאמר: ''יאללה, ביי''). אל נא תהא יוצא דופן.
7. ניסיון עיתונאי עשיר, עד להגשת מהדורת חדשות בטלוויזיה, אינו חיוני.
בהצלחה!
נ.ב.: כל העצות מיועדות לשני המינים.



חזרה




© כל הזכויות שמורות